נוף הגליל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:
נצרת עילית היא עיר בגליל התחתון, שייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974.
נצרת עילית היא עיר בגליל התחתון, שייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לשנת תשס"ח, יש בנצרת עילית 42,800 תושבים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לשנת תשס"ח, יש בנצרת עילית 42,800 תושבים.
ראש העיר הוא מר שמעון גפסו.


== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==

גרסה מ־15:34, 19 באוגוסט 2009

על העיר

נצרת עילית היא עיר בגליל התחתון, שייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לשנת תשס"ח, יש בנצרת עילית 42,800 תושבים. ראש העיר הוא מר שמעון גפסו.

ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר

ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כ5-7 משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, הרצל, ועוד. ברבות הימים, לאחר פטירת רבה הראשי של העיר הרב פנחס מילר עד שנת תשנ"ו[[1]], הוכתר הרב ישעיהו הרצל שליט"א, שכיהן גם כרב ושליח בכפר תבור.

מסופר כי מפתח העיר שהוענק לרבי ע"י ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן הרבי שנים רבות.

ה'טנקים'

הרב דוד נחשון, מנכ"ל ניידות חב"ד באה"ק הביא לארץ במשך השנים ארבע עשרה טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ בישובים ובערים הגדולות.

פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - שלום הגליל, ועופרת יצוקה.

בחג החנוכה, נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, על מנת לפרסם לעוברים והשבים על הניסים.

בחודש כסלו בשנת תשס"ז נקנו על ידי הרב נחשון שני טנקי מבצעים חדשים לארץ הקודש. והועברו לארץ הקודש.

הקהילה כיום

כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כ70-80 משפחות. משפיעה של הקהילה הינו הרב דוד טייכטל שליט"א, שאחראי גם לארגון כינוסי תורה רבים. את בית חב"ד מנהל הרב שמשון הלפרין.

בעיר ישנה פעילות עניפה ביותר, על-אף המספר הקטן יחסית של הקהילה.

חלק מהפעילות: בית-כנסת חב"ד שבשכונת שלום; בית-כנסת חב"ד שבשכונת הר-יונה ע"ש ר' מאיר מן; ביה"ס יסודי ממלכתי דתי חב"ד (המיועד בעיקר לשאינם דתיים) בניהולו של ר' דני לוי; תיכון לבנות בניהולה של הרבנית זלטה הרצל; שני גני חב"ד בניהול ר' ראובן לנדא, תחת בית חב"ד; ספרייות; בית-תבשיל "חסדי מנחם"; שיעורי-תורה רבים בחסידות, נגלה, הלכה, גאומ"ש ועוד; "ישיבת בין-הזמנים" הפועלת מידי שנה בבין הזמנים (בחופשים), וסוחפת אלי' ילדים רבים; חנויות יודאיקה ועוד.


בעיר פועלת כ"כ ישיבת חב"ד גדולה וקטנה, המונות יחדיו כ80 תמימים לערך, שניהם בניהולו המצליח של הרב מ"מ נחשון. התמימים שבישיבות הרחיבו לאין ערוך את הפעילות החב"דית בעיר. להרחבה ראה [[2]] [[3]]