משתמש:חלוקת דולרים/הלכתא למשיחא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "המקור למושג "'''הלכתא למשיחא'''" הוא במסכת סנהדרין{{הערה|דף נא, ב}}, המושג מבטא את חוסר הרלוונ...") |
מ (Men770 העביר את הדף משתמש:מחלק דולרים/הלכתא למשיחא לשם משתמש:חלוקת דולרים/הלכתא למשיחא: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "[[User:מחלק ד...) |
||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{טיוטה ציבורית}} | |||
המושג "'''הלכתא למשיחא'''" מבטא את חוסר הרלוונטיות של הנושא המדובר, שיקבל מושג מעשי רק בימות המשיח, ובמילא אין צורך להתעמק בו יתר על המידה. מקורו בש"ס{{הערה|מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב. מסכת זבחים דף מ"ה עמוד א.}}, ונעשה בו שימוש נרחב בשיח התורני{{הבהרה|צריך למצא ניסוח יותר טוב}}. בשנת ה'תשנ"א אמר הרבי שלימוד הלכות בית הבחירה צריך להיות בידיעה שתיכף ההלכות נעשים "הלכה למעשה", ולא ללמוד רק באופן של "הלכתא למשיחא" {{הערה|{{ציטוטון|ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "{{קו תחתון|הלכתא למשיחא}}", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאח"ז, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!|[[דבר מלכות (שיחות)|דבר מלכות]] בלק תנש"א}}}}. | |||
==המקור לביטוי== | ==המקור לביטוי== | ||
פסיקת הלכה | מקור הביטוי הוא בש"ס, במסכת סנהדרין ובמסכת זבחים. בסוגיות אלו הגמרא דנה בהלכות שההשלכה המעשית בהם, תהייה רק בגאולה{{הערה|במסכת סנהדרין הגמרא דנה במיתות בית דין, ובמסכת זבחים הגמרא דנה בהלכות פיגול. שתיהם יונהגו רק בגאולה (כשיחזור הסנהדרין ועבודת הקורבנות).}}. בהמשך הסוגיה פוסק רב נחמן את ההלכה, ומיד שואלים אליו{{הערה|במסכת סנהדרין השואל הוא רב יוסף, ובמסכת זבחים השואל הוא רבא.}}: הלכתא למשיחא?! - כלומר; דין זה הרי יחול רק בביאת המשיח, למה פסקת את ההלכה כבר עכשיו? הרי אין לכך שום השלכה מעשית? | ||
===הסבר השאלה=== | |||
הלימוד בדברים שלא נוהגים בזמן הזה, חשובה, או כלשון הגמרא: "דרוש - וקבל שכר"{{הערה|שם}}. לעומת זאת פסיקת ההלכה אינה נצרכת כשאין לה השלכה מעשית. אם כן, בשביל מה להזדקק לפסיקת ההלכה?{{הבהרה|מה הקושי בלפסוק הלכה?}} {{הבהרה|למה הרמב"ם כן פוסק?}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
<includeonly> | |||
הלכה שתהיה מעשית רק בימות המשיח. | הלכה שתהיה מעשית רק בימות המשיח. | ||
כלל הוא, שאין פוסקים הלכה בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה. אף על פי שעוסקים בדברי תורה גם בדינים שאינם נוהגים בזמן הזה, אין קובעים בהם הלכה במקום שיש מחלוקת. זאת מפני שאין קביעת הלכה באה אלא להורות הלכה למעשה, במה שנוהג עכשיו. | כלל הוא, שאין פוסקים הלכה בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה. אף על פי שעוסקים בדברי תורה גם בדינים שאינם נוהגים בזמן הזה, אין קובעים בהם הלכה במקום שיש מחלוקת. זאת מפני שאין קביעת הלכה באה אלא להורות הלכה למעשה, במה שנוהג עכשיו. | ||
{{ | הרמב"ם פוסק גם הלכתא למשיחא{{דרוש מקור|שיחת ש"פ חוקת תשכ"ג סעיף ב}} | ||
==השימוש בימינו== | |||
הלכה שתהיה בימות המשיח | |||
==ספרים בשם זה== | |||
גרסה אחרונה מ־07:09, 29 במרץ 2018
המושג "הלכתא למשיחא" מבטא את חוסר הרלוונטיות של הנושא המדובר, שיקבל מושג מעשי רק בימות המשיח, ובמילא אין צורך להתעמק בו יתר על המידה. מקורו בש"ס[1], ונעשה בו שימוש נרחב בשיח התורני[דרושה הבהרה]. בשנת ה'תשנ"א אמר הרבי שלימוד הלכות בית הבחירה צריך להיות בידיעה שתיכף ההלכות נעשים "הלכה למעשה", ולא ללמוד רק באופן של "הלכתא למשיחא" [2].
המקור לביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור הביטוי הוא בש"ס, במסכת סנהדרין ובמסכת זבחים. בסוגיות אלו הגמרא דנה בהלכות שההשלכה המעשית בהם, תהייה רק בגאולה[3]. בהמשך הסוגיה פוסק רב נחמן את ההלכה, ומיד שואלים אליו[4]: הלכתא למשיחא?! - כלומר; דין זה הרי יחול רק בביאת המשיח, למה פסקת את ההלכה כבר עכשיו? הרי אין לכך שום השלכה מעשית?
הסבר השאלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלימוד בדברים שלא נוהגים בזמן הזה, חשובה, או כלשון הגמרא: "דרוש - וקבל שכר"[5]. לעומת זאת פסיקת ההלכה אינה נצרכת כשאין לה השלכה מעשית. אם כן, בשביל מה להזדקק לפסיקת ההלכה?[דרושה הבהרה] [דרושה הבהרה]
הערות שוליים
- ↑ מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב. מסכת זבחים דף מ"ה עמוד א.
- ↑ "ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאח"ז, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!" (דבר מלכות בלק תנש"א)
- ↑ במסכת סנהדרין הגמרא דנה במיתות בית דין, ובמסכת זבחים הגמרא דנה בהלכות פיגול. שתיהם יונהגו רק בגאולה (כשיחזור הסנהדרין ועבודת הקורבנות).
- ↑ במסכת סנהדרין השואל הוא רב יוסף, ובמסכת זבחים השואל הוא רבא.
- ↑ שם