מרדכי יואל דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערת שוליים|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}. | הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערת שוליים|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}. | ||
זכה לאריכות ימים | זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]]. | ||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
גרסה מ־23:05, 10 באוגוסט 2017
ר' מרדכי יואל הלוי דוכמן, היה חסיד גדול ומושפע של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל. היה עובד גדול, ואצר אלפי סיפורים.
ביוגרפי'
בצעירותו הגיע להומיל ושם נתקרב לר' אייזק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות חסידות, ושמע ממנו הרבה סיפורים ואמרות.
ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה אדמו"רים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק לאדמו"ר הזקן ובזקנותו חסה בצל אדמו"ר הרש"ב.
בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק היה נחשב לא' מגדולי החסידים, ובעת אמירת דא"ח ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול[1]
הי' מקורב מאד לבני אדמו"ר הצמח צדק ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות[2].
זכה לאריכות ימים ונפטר בה' בחשוון שנת תרע"ט.
מאמרותיו
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו רש"ז דוכמאן בספר לשמע אוזן.
מרגלא בפומיה של הרב הלל מפאריטש: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.[3]
משפחתו
- בנו, הרב דובער מנחם מענדל דוכמן.
תלמידיו ומושפעיו
- החסיד ר' חיים אברהם דוכמן.
- החסיד ר' שניאור זלמן דוכמן.
- ר' טוביה בלקין.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ ראה 'השחר', וויען תרל"א, שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.
- ↑ לשמע אוזן מהדו"ב עמ' נ"ג.
- ↑ מובא בגליון בית משיח 535: הרב חיים אברהם דוכמן, ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.