משתמש:חלוקת דולרים/הלכתא למשיחא: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (←המקור לביטוי: ניסוח) |
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) (טיוטה ציבורית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{טיוטה ציבורית}} | |||
המושג "'''הלכתא למשיחא'''" מבטא את חוסר הרלוונטיות של הנושא המדובר, שיקבל מושג מעשי רק בימות המשיח, ובמילא אין צורך להתעמק בו יתר על המידה. מקורו בש"ס{{הערה|מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב. מסכת זבחים דף מ"ה עמוד א.}}, ונעשה בו שימוש נרחב בשיח התורני{{הבהרה|צריך למצא ניסוח יותר טוב}}. בשנת ה'תשנ"א אמר הרבי שלימוד הלכות בית הבחירה צריך להיות בידיעה שתיכף ההלכות נעשים "הלכה למעשה", ולא ללמוד רק באופן של "הלכתא למשיחא" {{הערה|{{ציטוטון|ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "{{קו תחתון|הלכתא למשיחא}}", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאח"ז, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!|[[דבר מלכות (שיחות)|דבר מלכות]] בלק תנש"א}}}}. | המושג "'''הלכתא למשיחא'''" מבטא את חוסר הרלוונטיות של הנושא המדובר, שיקבל מושג מעשי רק בימות המשיח, ובמילא אין צורך להתעמק בו יתר על המידה. מקורו בש"ס{{הערה|מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב. מסכת זבחים דף מ"ה עמוד א.}}, ונעשה בו שימוש נרחב בשיח התורני{{הבהרה|צריך למצא ניסוח יותר טוב}}. בשנת ה'תשנ"א אמר הרבי שלימוד הלכות בית הבחירה צריך להיות בידיעה שתיכף ההלכות נעשים "הלכה למעשה", ולא ללמוד רק באופן של "הלכתא למשיחא" {{הערה|{{ציטוטון|ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "{{קו תחתון|הלכתא למשיחא}}", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאח"ז, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!|[[דבר מלכות (שיחות)|דבר מלכות]] בלק תנש"א}}}}. | ||
גרסה מ־15:29, 2 באוגוסט 2017
המושג "הלכתא למשיחא" מבטא את חוסר הרלוונטיות של הנושא המדובר, שיקבל מושג מעשי רק בימות המשיח, ובמילא אין צורך להתעמק בו יתר על המידה. מקורו בש"ס[1], ונעשה בו שימוש נרחב בשיח התורני[דרושה הבהרה]. בשנת ה'תשנ"א אמר הרבי שלימוד הלכות בית הבחירה צריך להיות בידיעה שתיכף ההלכות נעשים "הלכה למעשה", ולא ללמוד רק באופן של "הלכתא למשיחא" [2].
המקור לביטוי
מקור הביטוי הוא בש"ס, במסכת סנהדרין ובמסכת זבחים. בסוגיות אלו הגמרא דנה בהלכות שההשלכה המעשית בהם, תהייה רק בגאולה[3]. בהמשך הסוגיה פוסק רב נחמן את ההלכה, ומיד שואלים אליו[4]: הלכתא למשיחא?! - כלומר; דין זה הרי יחול רק בביאת המשיח, למה פסקת את ההלכה כבר עכשיו? הרי אין לכך שום השלכה מעשית?
הסבר השאלה
הלימוד בדברים שלא נוהגים בזמן הזה, חשובה, או כלשון הגמרא: "דרוש - וקבל שכר"[5]. לעומת זאת פסיקת ההלכה אינה נצרכת כשאין לה השלכה מעשית. אם כן, בשביל מה להזדקק לפסיקת ההלכה?[דרושה הבהרה] [דרושה הבהרה]
הערות שוליים
- ↑ מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב. מסכת זבחים דף מ"ה עמוד א.
- ↑ "ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאח"ז, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!" (דבר מלכות בלק תנש"א)
- ↑ במסכת סנהדרין הגמרא דנה במיתות בית דין, ובמסכת זבחים הגמרא דנה בהלכות פיגול. שתיהם יונהגו רק בגאולה (כשיחזור הסנהדרין ועבודת הקורבנות).
- ↑ במסכת סנהדרין השואל הוא רב יוסף, ובמסכת זבחים השואל הוא רבא.
- ↑ שם