תבנית:ערך מומלץ/עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בכ"ו [[תמוז]] בשנת [[תקי"ט]] התרחש ניצחון [[הבעש"ט]] על הפראנקיסטים בעיר לבוב.
'''על פי הוראת [[הרבי]] ללמוד ענייני בית הבחירה בימי בין המצרים, מוגשים לפניכם קטעים מהערך [[לשכת הגזית]]''':


במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג.  
'''לשכת הגזית''' היא המקום בה נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות. דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה - יהיו כולן מכוונות בהיבט שמימי, ככתוב: "אלקים ניצב בעדת א-ל".


באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]).
לשכת הגזית הינה מקום מושב ה[[סנהדרין]] ומשמשת גם לעריכת פייס ומקום תפילה. בברייתא (יומא כה, א) מובא ש"לשכת הגזית כמין בסילקי (מבנה גדול על גבי עמודים) גדולה היתה, פייס במזרחה וזקן יושב במערבה". מכאן קובעת הגמרא, שעריכת הפייס במזרח הלשכה מוכיח, שחלק זה מקודש בקדושת העזרה כדי לקיים: "בבית אלוקים נהלך ברגש". ואילו ישיבת הזקן (מחכמי הסנהדרין) במערב הלשכה מוכיח, שחלק זה אינו מקודש, שהרי "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד". לפיכך מסיק אביי, שחציה של לשכת הגזית בקודש וחציה בחול, ושיש ללשכה זו שני פתחים - האחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול.  
<div style="text-align:left;">'''[[כ"ו תמוז תקי"ט|לערך]]</div>
<div style="text-align:left;">'''[[לשכת הגזית|לשכת הגזית - לערך המלא והמפורט]]</div>

גרסה מ־01:43, 21 ביולי 2009

על פי הוראת הרבי ללמוד ענייני בית הבחירה בימי בין המצרים, מוגשים לפניכם קטעים מהערך לשכת הגזית:

לשכת הגזית היא המקום בה נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות. דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה - יהיו כולן מכוונות בהיבט שמימי, ככתוב: "אלקים ניצב בעדת א-ל".

לשכת הגזית הינה מקום מושב הסנהדרין ומשמשת גם לעריכת פייס ומקום תפילה. בברייתא (יומא כה, א) מובא ש"לשכת הגזית כמין בסילקי (מבנה גדול על גבי עמודים) גדולה היתה, פייס במזרחה וזקן יושב במערבה". מכאן קובעת הגמרא, שעריכת הפייס במזרח הלשכה מוכיח, שחלק זה מקודש בקדושת העזרה כדי לקיים: "בבית אלוקים נהלך ברגש". ואילו ישיבת הזקן (מחכמי הסנהדרין) במערב הלשכה מוכיח, שחלק זה אינו מקודש, שהרי "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד". לפיכך מסיק אביי, שחציה של לשכת הגזית בקודש וחציה בחול, ושיש ללשכה זו שני פתחים - האחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול.

לשכת הגזית - לערך המלא והמפורט