שינים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
(Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:מושגים בתורת החסידות לקטגוריה:ערכים בחסידות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
וכלשון [[עמק המלך]] (שער ה פרק לח): "ומאלו נבראו הל"ב שינים של אדם הישראלי דווקא, שיש להם המספר הזה, והוא סוד הרחיים ששוחקות מן לצדיקים, כי שם בהיכל [[אהבה]] הם הרחיים הנזכרים, והטחינה של דין מ"ן ממנצפ"ך שהם קשים ביותר. כי מם היא אות של מות ונון היא אות של נחש, והיא עצמה צורת [[נחש]], וממנה נבראת, כי קוצה התחתון היא סוספיתא דדהבא של ה' קוטרין נוכראין היונקים ממנה. ומיתוק הזה נעשה על ידי אינון רחימין, הם הקדושים שקיימו פסוק 'ואהבת את ה' בכל לבבך', בכח הלעיסה של האדם הישראלי, בכוונתו מעלה אותן הטיפין הנבלעים באותו מאכל, למקום הקדושה בכח נשמתו". | וכלשון [[עמק המלך]] (שער ה פרק לח): "ומאלו נבראו הל"ב שינים של אדם הישראלי דווקא, שיש להם המספר הזה, והוא סוד הרחיים ששוחקות מן לצדיקים, כי שם בהיכל [[אהבה]] הם הרחיים הנזכרים, והטחינה של דין מ"ן ממנצפ"ך שהם קשים ביותר. כי מם היא אות של מות ונון היא אות של נחש, והיא עצמה צורת [[נחש]], וממנה נבראת, כי קוצה התחתון היא סוספיתא דדהבא של ה' קוטרין נוכראין היונקים ממנה. ומיתוק הזה נעשה על ידי אינון רחימין, הם הקדושים שקיימו פסוק 'ואהבת את ה' בכל לבבך', בכח הלעיסה של האדם הישראלי, בכוונתו מעלה אותן הטיפין הנבלעים באותו מאכל, למקום הקדושה בכח נשמתו". | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בחסידות]] | |||
גרסה מ־18:33, 25 בינואר 2017
שינים הם עצמות קשות ביותר שבפה האדם שעל ידם הוא לועס את המאכל ומכינו לעיכול.
בחסידות
השינים מורות על ביטוש הגבורות כפי שהם בשרשם, שהם המנצפ"ך. מכיון שהפה הוא מקור הגבורות באימא עילאה, מקור הז' הבלים, נמצא כי הפה מורה על הגבורות בשרשם שהם בבחינת חסדים.
בעבודת האכילה מורות השינים על ביטוש אותיות מ"ן ממנצפ"ך על ידי ל"ב השינים שבפה ששרשם מל"ב נתיבות חכמה המתגלות בבינה.
וכלשון עמק המלך (שער ה פרק לח): "ומאלו נבראו הל"ב שינים של אדם הישראלי דווקא, שיש להם המספר הזה, והוא סוד הרחיים ששוחקות מן לצדיקים, כי שם בהיכל אהבה הם הרחיים הנזכרים, והטחינה של דין מ"ן ממנצפ"ך שהם קשים ביותר. כי מם היא אות של מות ונון היא אות של נחש, והיא עצמה צורת נחש, וממנה נבראת, כי קוצה התחתון היא סוספיתא דדהבא של ה' קוטרין נוכראין היונקים ממנה. ומיתוק הזה נעשה על ידי אינון רחימין, הם הקדושים שקיימו פסוק 'ואהבת את ה' בכל לבבך', בכח הלעיסה של האדם הישראלי, בכוונתו מעלה אותן הטיפין הנבלעים באותו מאכל, למקום הקדושה בכח נשמתו".