בן ציון דינור: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]מר '''בן ציון דינור''' [[לידה|נולד]] | [[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]מר '''בן ציון דינור''' [[לידה|נולד]] ב[[עיירה]] חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג. | ||
למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] [[ליטא (שיטה)|ליטאיות]]. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. | למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] [[ליטא (שיטה)|ליטאיות]]. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
גרסה מ־06:15, 9 בנובמבר 2016
מר בן ציון דינור נולד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, למד במספר ישיבות ליטאיות. בחודש תשרי תרס"ב הגיע לליובאוויטש, תורת החסידות משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות הציונות וההשכלה. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של הרבי והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת מדינת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים רשת אהלי יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו[1].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח.