קרבן מנחה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כתוב בפסוק "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח", שפסוק זה קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח היינו בכל הקרבנות כולם. ביאור הענין כי המנחה שהיא סולת ושמן זהו ענין עסק התורה שנמשלה ל[[חטה]] שהיא ב[[גימטריא]] [[כ"ב]] [[אותיות התורה]] וצריכה [[מלח]] שהיא לימוד [[פנימיות התורה]] שהיא בבחינת מלח שאין בה השגה כי היא לגמרי מהשגה ומספירת החכמה כנ"ל. | כתוב בפסוק "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח", שפסוק זה קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח היינו בכל הקרבנות כולם. ביאור הענין כי המנחה שהיא סולת ושמן זהו ענין עסק התורה שנמשלה ל[[חטה]] שהיא ב[[גימטריא]] [[כ"ב]] [[אותיות התורה]] וצריכה [[מלח]] שהיא לימוד [[פנימיות התורה]] שהיא בבחינת מלח שאין בה השגה כי היא לגמרי מהשגה ומספירת החכמה כנ"ל. | ||
זהו שאמרו רז"ל{{הערה|פ"ג דמנחות דכ"א ע"א}} על הפסוק במלח תמלח "יכול תבונהו". ופ[[רש"י]]: "יכול יתן בו טעם כ[[בינה]] המתקנת את האדם". כי בינה המתקנת את האדם קאי על [[נפש האלקית]], כי בינה היינו בן [[י"ה]], ועל זה אמרו יכול שאין קרבן [[נפש הבהמית]] עולה לרצון אלא אם כן תתהפך למעלת ומדרגת הביטול דנפש האלקית ממש, ובאמת זהו דבר הקשה כי הנפש האלוקית היא חלק אלוה ממעל שנלקחה מפנימיות העולמות וע"כ יש בה | זהו שאמרו רז"ל{{הערה|פ"ג דמנחות דכ"א ע"א}} על הפסוק במלח תמלח "יכול תבונהו". ופ[[רש"י]]: "יכול יתן בו טעם כ[[בינה]] המתקנת את האדם". כי בינה המתקנת את האדם קאי על [[נפש האלקית]], כי בינה היינו בן [[י"ה]], ועל זה אמרו יכול שאין קרבן [[נפש הבהמית]] עולה לרצון אלא אם כן תתהפך למעלת ומדרגת הביטול דנפש האלקית ממש, ובאמת זהו דבר הקשה כי הנפש האלוקית היא חלק אלוה ממעל שנלקחה מפנימיות העולמות וע"כ יש בה בחינת הביטול האמיתי בטבעה להשתפך בחיק אביה אור א"ס ב"ה משא"כ בנפש הבהמית שלוקחה מ[[קליפת נוגה]]. לכן עונה המדרש, לא כן הוא אלא "תמלח". שעכ"פ תוכל לבוא גם היא לבחינת ביטול היש{{הערה|ליקוטי תורה ויקרא ו, א}}. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | [[קטגוריה:קרבנות]] | ||
גרסה מ־06:12, 2 בנובמבר 2016
קרבן מנחה הוא קרבן חטאת שהיה מקריב עני שאין בידו להקריב לבית המקדש עזה או כבשה. התורה משבחת ביותר קרבן זו למרות דלותו הגשמית, וכפירוש רש"י "נפש כי תקריב" - מעלה אני עלי כאילו הקריב את נפשו.
קרבן זה מורכב מסולת, שמן ולבונה, טעון קמיצה, מליחת החלק הנקמץ, ולאחר מכן הוא מוקרב. לאחר ההקרבה אוכלים הכהנים את שיירי הקרבן.
במקרא
(א) וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַהוי"ה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה: (ב) וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ להוי"ה: (ג) וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי הוי"ה
— ויקרא פרק ב
מליחת הקרבן
אילו נאמר קרבן במלח שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן, תלמוד לומר מנחה מה מנחה מיוחדת שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה... יכול תהא מנחה כולה טעונה מלח, ת"ל קרבן, קרבן טעון מלח ואין מנחה כולה טעונה מלח
— מנחות דף כ, א
בתורת החסידות
כתוב בפסוק "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח", שפסוק זה קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח היינו בכל הקרבנות כולם. ביאור הענין כי המנחה שהיא סולת ושמן זהו ענין עסק התורה שנמשלה לחטה שהיא בגימטריא כ"ב אותיות התורה וצריכה מלח שהיא לימוד פנימיות התורה שהיא בבחינת מלח שאין בה השגה כי היא לגמרי מהשגה ומספירת החכמה כנ"ל.
זהו שאמרו רז"ל[1] על הפסוק במלח תמלח "יכול תבונהו". ופרש"י: "יכול יתן בו טעם כבינה המתקנת את האדם". כי בינה המתקנת את האדם קאי על נפש האלקית, כי בינה היינו בן י"ה, ועל זה אמרו יכול שאין קרבן נפש הבהמית עולה לרצון אלא אם כן תתהפך למעלת ומדרגת הביטול דנפש האלקית ממש, ובאמת זהו דבר הקשה כי הנפש האלוקית היא חלק אלוה ממעל שנלקחה מפנימיות העולמות וע"כ יש בה בחינת הביטול האמיתי בטבעה להשתפך בחיק אביה אור א"ס ב"ה משא"כ בנפש הבהמית שלוקחה מקליפת נוגה. לכן עונה המדרש, לא כן הוא אלא "תמלח". שעכ"פ תוכל לבוא גם היא לבחינת ביטול היש[2].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==