יתרון האור מן החושך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==המקור== | ==המקור== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶךְ|מקור=קהלת ב יג}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶךְ|מקור=קהלת ב יג}} | ||
== | ==יתרון האור הניכר מתוך החושך== | ||
המשמעות הפשוטה של הפסוק מעלה תמיהה: וכי האור יש לו יתרון על החושך? והלא הם שני הפכים גמורים, זה אור וזה חושך. | המשמעות הפשוטה של הפסוק מעלה תמיהה: וכי האור יש לו יתרון על החושך? והלא הם שני הפכים גמורים, זה אור וזה חושך. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}. | למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}. | ||
== | ==יתרון האור על גבי החושך== | ||
במשנת אדמו"ר הזקן מוזכר הפסוק לרוב בהקשר אחר, של עבודה: כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החשך שנדחה ממנו מאליו וממילא, כך נדחה ממילא סכלות הרבה של ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] שבחלל השמאלי [כמאמר רז"ל אלא אם כן נכנס בו [[רוח שטות]] וכו'] מפני [[החכמה]] שב[[נפש האלהית]] שבמוח אשר רצונה למשול לבדה בעיר ולהתלבש בשלשה לבושיה הנ"ל בכל הגוף כולו כנ"ל, שהם מחשבה דבור ומעשה [[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצות התורה]] כנ"ל{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}}. | במשנת אדמו"ר הזקן מוזכר הפסוק לרוב בהקשר אחר, של עבודה: כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החשך שנדחה ממנו מאליו וממילא, כך נדחה ממילא סכלות הרבה של ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] שבחלל השמאלי [כמאמר רז"ל אלא אם כן נכנס בו [[רוח שטות]] וכו'] מפני [[החכמה]] שב[[נפש האלהית]] שבמוח אשר רצונה למשול לבדה בעיר ולהתלבש בשלשה לבושיה הנ"ל בכל הגוף כולו כנ"ל, שהם מחשבה דבור ומעשה [[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצות התורה]] כנ"ל{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}}. | ||
== | ==יתרון האור היוצא מהחושך== | ||
בספר התניא{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט]]}} מפרש אדה"ז כי "תכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי ול[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא אחרא]] ולהיות [[יתרון האור מן החושך]] בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו". | |||
על דרך זה מפרש [[אדמו"ר המהר"ש]] את הכתוב והיה במחשך מעשיהם - אלו מעשיהם של הרשעים. ביאור הענין הוא משום שיתרון האור מתוך החשך דוקא, ועל דרך מאמר הזוהר הקדוש - זכאין מריה דתיובתא דמשכין לקוב"ה בחילא יתיר (-אשריהם של בעלי התשובה שנמשכים להקב"ה בכח גדול), כמו מרקחת עושין מדבר מר דוקא מפני שהתרופה למחלה נעשית דווקא דווקא על ידי דבר שהוא מר וחריף בחוזק גדול. | |||
וזהו שכתוב קח שני גדיי עיזים טובים הם שני שעירי יוהכ"פ, "טובים" פירשו במדרש: טוב זה יצר טוב, טוב מאד זה יצה"ר. והוא יצר הרע שאחר [[בירור ניצוצות|הבירור]], כי [[יתרון אור מן החושך]] דהיינו האור היוצא ומתברר מהחושך. | וזהו שכתוב קח שני גדיי עיזים טובים הם שני שעירי יוהכ"פ, "טובים" פירשו במדרש: טוב זה יצר טוב, טוב מאד זה יצה"ר. והוא יצר הרע שאחר [[בירור ניצוצות|הבירור]], כי [[יתרון אור מן החושך]] דהיינו האור היוצא ומתברר מהחושך. | ||
גרסה מ־07:34, 20 באוקטובר 2016
יתרון לאור מן החשך הוא פסוק בקהלת המשמש כיסוד להרבה מיסודות תורת החסידות.
המקור
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶךְ
— קהלת ב יג
יתרון האור הניכר מתוך החושך
המשמעות הפשוטה של הפסוק מעלה תמיהה: וכי האור יש לו יתרון על החושך? והלא הם שני הפכים גמורים, זה אור וזה חושך.
מבארת תורת החסידות: מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.
מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם[1].
למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב[2].
יתרון האור על גבי החושך
במשנת אדמו"ר הזקן מוזכר הפסוק לרוב בהקשר אחר, של עבודה: כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החשך שנדחה ממנו מאליו וממילא, כך נדחה ממילא סכלות הרבה של הקליפה וסטרא אחרא שבחלל השמאלי [כמאמר רז"ל אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וכו'] מפני החכמה שבנפש האלהית שבמוח אשר רצונה למשול לבדה בעיר ולהתלבש בשלשה לבושיה הנ"ל בכל הגוף כולו כנ"ל, שהם מחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה כנ"ל[3].
יתרון האור היוצא מהחושך
בספר התניא[4] מפרש אדה"ז כי "תכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי ולאכפייא לסטרא אחרא ולהיות יתרון האור מן החושך בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו".
על דרך זה מפרש אדמו"ר המהר"ש את הכתוב והיה במחשך מעשיהם - אלו מעשיהם של הרשעים. ביאור הענין הוא משום שיתרון האור מתוך החשך דוקא, ועל דרך מאמר הזוהר הקדוש - זכאין מריה דתיובתא דמשכין לקוב"ה בחילא יתיר (-אשריהם של בעלי התשובה שנמשכים להקב"ה בכח גדול), כמו מרקחת עושין מדבר מר דוקא מפני שהתרופה למחלה נעשית דווקא דווקא על ידי דבר שהוא מר וחריף בחוזק גדול.
וזהו שכתוב קח שני גדיי עיזים טובים הם שני שעירי יוהכ"פ, "טובים" פירשו במדרש: טוב זה יצר טוב, טוב מאד זה יצה"ר. והוא יצר הרע שאחר הבירור, כי יתרון אור מן החושך דהיינו האור היוצא ומתברר מהחושך.
וזהו המובא: "ואת עורות גדיי עיזים נתן על ידיו ועל חלקת צואריו וירח ריח בגדיו", ואמרו במדרש: אין לך ריח רע יותר משטף גדיי עיזים אלא נכנס עמו ריח ג"כ, ואיך שייך בגדיי עיזים ריח גן עדן? אלא שהוא כשמהפכין ומבררים אותם ואז יתרון האור מן החושך. וזהו ריח בגדיו - ופירשו במדרש ריח בוגדיו, ריח בגדיו הם לבושים דמעשה המצות וריח בוגדיו הם בעלי תשובה דיתרון האור מתוך החשך דוקא. דהיינו שלאחר התשובה יש תענוג אלוקי מהחושך שנתהפך לטוב יותר מהטוב בעצמו[5].
ראה עוד
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה
- ↑ כתר שם טוב ח"א קצח, ב
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק י"ב
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק מ"ט
- ↑ תורת שמואל חוקת ע' תרו