כרת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עי"ז" ב־"על ידי זה") |
מ (החלפת טקסט – "ממלא כל עלמין " ב־"ממלא כל עלמין ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ופשט הכתוב "ויפח", הוא להורות לנו כמו שלמשל כשהאדם נופח לאיזה מקום, אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים, אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין [[גוף]] האדם לבחינת הבל העליון. | ופשט הכתוב "ויפח", הוא להורות לנו כמו שלמשל כשהאדם נופח לאיזה מקום, אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים, אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין [[גוף]] האדם לבחינת הבל העליון. | ||
הגם שבאמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו יתברך, כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ואיהו ממלא כל עלמין וכו' - ישנו דבר יחיד שמפריד, שהם כביכול העבירות, כמו שכתוב בישעיה כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. והטעם לפי שהם נגד רצון העליון ברוך הוא המחיה את הכל כמו שכתוב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ. | הגם שבאמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו יתברך, כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ואיהו [[ממלא כל עלמין]] וכו' - ישנו דבר יחיד שמפריד, שהם כביכול העבירות, כמו שכתוב בישעיה כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. והטעם לפי שהם נגד רצון העליון ברוך הוא המחיה את הכל כמו שכתוב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ. | ||
וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה משם הויה ב"ה. | וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה משם הויה ב"ה. | ||
גרסה מ־05:09, 29 בספטמבר 2016
כרת הוא עונש על עברות חמורות ביותר, כמו עריות - על רוב העריות (אך על חלקן העונש בחנק - כמו אשת איש, או סקילה - ארוסה, או שריפה - חמות.)
דין הכרת על פי הגמרא
מבואר מהכתוב ומדברי רז"ל, ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן).
אדמו"ר הזקן מקשה באגרת התשובה, והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות, והאריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים.
חיות האדם - על ידי הנפיחה הרוחנית כביכול מחיות השם
מסביר אדמו"ר הזקן את הענין, על פי הפסוק כי חלק ה' עמו וכו' חלק משם הויה ב"ה, כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו, אך דברה תורה כלשון בני אדם, כדי להסביר את הענין באופן מובן, שכמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון - על דרך משל - בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר, והוא בחינת חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימית מבחינת הנפש החיה וכו'.
ופשט הכתוב "ויפח", הוא להורות לנו כמו שלמשל כשהאדם נופח לאיזה מקום, אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים, אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין גוף האדם לבחינת הבל העליון.
הגם שבאמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו יתברך, כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ואיהו ממלא כל עלמין וכו' - ישנו דבר יחיד שמפריד, שהם כביכול העבירות, כמו שכתוב בישעיה כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. והטעם לפי שהם נגד רצון העליון ברוך הוא המחיה את הכל כמו שכתוב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ.
וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה משם הויה ב"ה.
הפגם בשאר עבירות
ובשאר עבירות שאין בהן כרת, על כל פנים הן פוגמין הנפש כנודע. ופגם הוא מלשון פגימת הסכין והוא על דרך משל מחבל עב שזור מתרי"ג חבלים דקים, ככה חבל ההמשכה הנ"ל כלול מתרי"ג מצות, וכשעובר ח"ו על אחת מהנה נפסק חבל הדק וכו'. אך גם בחייב כרת ומיתה נשאר עדיין בו הרשימו מנפשו האלקית, ועל ידי זה יכול לחיות עד נ' או ספר שנה ולא יותר.
מקורות
אגרת התשובה פרק ד' ה'