הבדלים בין גרסאות בדף "אגדה"
מ (החלפת טקסט – " ב"ה " ב־" ברוך הוא ") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא [[בחינת אחוריים]] - חיצוניות - של המקרא. | אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא [[בחינת אחוריים]] - חיצוניות - של המקרא. | ||
| − | ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] | + | ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] ברוך הוא ש[[למעלה מטעם ודעת]] - בחינת אמונה. |
אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו. | אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו. | ||
גרסה מ־18:29, 22 בספטמבר 2016
אגדה היא חלק מהתורה שבעל פה. אבל נחשבת כתורה שבכתב לענין התלבשות חוכמתו של הקב"ה.
האגדות הם בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא.
אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא בחינת אחוריים - חיצוניות - של המקרא.
ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת - בחינת אמונה.
אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
