יש ואין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
מ (החלפת טקסט – " ית' " ב־" יתברך ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הדיעה השניה, היא כמו שנראה לגבי הנבראים שנדמה להם שהם בחינת יש ודבר ואומרים שהבריאה יש מאין ור"ל שהאלהות הוא בחינת אין, ע"ש שאינו מושג והנבראים הם בחינת יש ודבר נרא' לעין, וזה הכוונה במאמר העולם ש"הבריאה היא יש מאין", כלומר שהנבראים שהם יש נבראו מאין בחינת אלהות שאינו מושג כנ"ל. | הדיעה השניה, היא כמו שנראה לגבי הנבראים שנדמה להם שהם בחינת יש ודבר ואומרים שהבריאה יש מאין ור"ל שהאלהות הוא בחינת אין, ע"ש שאינו מושג והנבראים הם בחינת יש ודבר נרא' לעין, וזה הכוונה במאמר העולם ש"הבריאה היא יש מאין", כלומר שהנבראים שהם יש נבראו מאין בחינת אלהות שאינו מושג כנ"ל. | ||
בתפילה "מודים אנחנו לך"{{הערה|מקורה בפסוק דה"א כ"ט י"ג}} אנחנו מודים שהאמת כמו שהוא קמי' | בתפילה "מודים אנחנו לך"{{הערה|מקורה בפסוק דה"א כ"ט י"ג}} אנחנו מודים שהאמת כמו שהוא קמי' יתברך שלמעלה הוא היש ולמטה הוא אין. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות זכירת ומחיית עמלק}} כותב שידיעה זו, היא כל עיקר מצות האמנת היחוד לפי שיטת [[הבעש"ט]], ומה שהעולם ומלואו נראה ליש ודבר זהו מצד הצמצומים וההעלמים כדכתיב אל מסתתר (ישעי' מ"ה ט"ו) שעל ידי צמצום זה נראה הנברא ליש ועפ"י צמצומים אלו הוא הדעה הב' אבל אנו מודים לדעה העליונה כמו שהוא קמי' | [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות זכירת ומחיית עמלק}} כותב שידיעה זו, היא כל עיקר מצות האמנת היחוד לפי שיטת [[הבעש"ט]], ומה שהעולם ומלואו נראה ליש ודבר זהו מצד הצמצומים וההעלמים כדכתיב אל מסתתר (ישעי' מ"ה ט"ו) שעל ידי צמצום זה נראה הנברא ליש ועפ"י צמצומים אלו הוא הדעה הב' אבל אנו מודים לדעה העליונה כמו שהוא קמי' יתברך שהרי הוא למעלה מן הצמצומים וגם הוא המצמצם הצמצומים. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
גרסה מ־09:24, 22 בספטמבר 2016
המושגים של יש ואין הם שורש האמונה לפי תורת החסידות.
בפסוק [1] כתוב "א-ל דיעות הוי"ה".
פסוק זה בא לבטא את ההסתכלות על העולם, כפי שני ההסתכלויות, הרוחנית והגשמית:
הדיעה האמיתית, הרוחנית, שלמעלה הוא היש האמיתי וכל מה שלמטה "כלא חשיב", כי הוא רק הארה בעלמא ונקרא "אין", זו היא הדעה הרוחנית שלפניו ית"ש.
הדיעה השניה, היא כמו שנראה לגבי הנבראים שנדמה להם שהם בחינת יש ודבר ואומרים שהבריאה יש מאין ור"ל שהאלהות הוא בחינת אין, ע"ש שאינו מושג והנבראים הם בחינת יש ודבר נרא' לעין, וזה הכוונה במאמר העולם ש"הבריאה היא יש מאין", כלומר שהנבראים שהם יש נבראו מאין בחינת אלהות שאינו מושג כנ"ל.
בתפילה "מודים אנחנו לך"[2] אנחנו מודים שהאמת כמו שהוא קמי' יתברך שלמעלה הוא היש ולמטה הוא אין.
אדמו"ר הצמח צדק[3] כותב שידיעה זו, היא כל עיקר מצות האמנת היחוד לפי שיטת הבעש"ט, ומה שהעולם ומלואו נראה ליש ודבר זהו מצד הצמצומים וההעלמים כדכתיב אל מסתתר (ישעי' מ"ה ט"ו) שעל ידי צמצום זה נראה הנברא ליש ועפ"י צמצומים אלו הוא הדעה הב' אבל אנו מודים לדעה העליונה כמו שהוא קמי' יתברך שהרי הוא למעלה מן הצמצומים וגם הוא המצמצם הצמצומים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==