ואמת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ג"כ" ב־"גם כן") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים דא"א הנק' שעשועים ש"ע נהורין. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור ה[[חכמה סתימאה]] שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא בשאר תיקונים, שאף שהם המידות היותר עליונות מכל מקום כיוון ששייכים לבחינת עלמין אין בהם גילוי עצמיות [[חכמה סתימאה]] שהוא כמו שהוא לבדו, שההמשכה היא על ידי בחינת שערות בלבד. | מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים דא"א הנק' שעשועים ש"ע נהורין. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור ה[[חכמה סתימאה]] שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא בשאר תיקונים, שאף שהם המידות היותר עליונות מכל מקום כיוון ששייכים לבחינת עלמין אין בהם גילוי עצמיות [[חכמה סתימאה]] שהוא כמו שהוא לבדו, שההמשכה היא על ידי בחינת שערות בלבד. | ||
==מהות ההארה== | ==מהות ההארה== | ||
כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, וניכר אדמומית בלחיים ממש, ואף שהוא ענין גשמי, אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא בחי' עצמיות התענוג שביחידה שבנפש שהיא הנמשכת בכח השכל וגורמת אותו שירד מהעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ניכר התענוג מאד כשממציא שכל חדש מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה | כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, וניכר אדמומית בלחיים ממש, ואף שהוא ענין גשמי, אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא בחי' עצמיות התענוג שביחידה שבנפש שהיא הנמשכת בכח השכל וגורמת אותו שירד מהעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ניכר התענוג מאד כשממציא שכל חדש מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה גם כן הארת פנים הגשמיים בלחייו, ונמצא שאע"פ שהוא הארה גשמית, שרשה נעלה גם מכח השכל והוא בחינת עצמיות התענוג. | ||
ועל דרך זה יובן למעלה ענין תיקון ואמת שבתרין תפוחין בלחיים דאריך אנפין, שעל זה נאמר יאר הוי' פניו אליך{{הערה|במדבר ו' כ"ה}}, - פירוש - אל [[מלכות]] ד[[אצילות]] שהיא בזמן הגלות ב[[חשך]] ב[[בי"ע]], כי ה[[חכמה סתימאה]] היא בחינת שכל נעלם ומופלא, וכדי שיתגלה מהעלמו שזהו ענין התהפכות ושינוי מהותו צ"ל דבר הגבוה ממנו שיהפוך את השכל המופלא להיות יוצא מהעלמו והוא מהארת אור עתיקא שבוקע השכל המופלא וממשיכו לידי גילוי וממנו בא הארת פנים בעת שיוצא החכמה אל הגילוי שנמשך | ועל דרך זה יובן למעלה ענין תיקון ואמת שבתרין תפוחין בלחיים דאריך אנפין, שעל זה נאמר יאר הוי' פניו אליך{{הערה|במדבר ו' כ"ה}}, - פירוש - אל [[מלכות]] ד[[אצילות]] שהיא בזמן הגלות ב[[חשך]] ב[[בי"ע]], כי ה[[חכמה סתימאה]] היא בחינת שכל נעלם ומופלא, וכדי שיתגלה מהעלמו שזהו ענין התהפכות ושינוי מהותו צ"ל דבר הגבוה ממנו שיהפוך את השכל המופלא להיות יוצא מהעלמו והוא מהארת אור עתיקא שבוקע השכל המופלא וממשיכו לידי גילוי וממנו בא הארת פנים בעת שיוצא החכמה אל הגילוי שנמשך גם כן גילוי אור ע"י הנ"ל בלחיים, ולכן הוא פנוי מ[[שערות]] כי אינו בבחי' צמצומים כלל, וזהו ענין ש"ע נהורין הנ"ל שנמשכים מע"י עצמיות תענוג העליון הנק' שעשועי המלך בעצמותו{{הערה|דרך מצותיך מצות נר חנוכה דף עג, ב}}. | ||
==בקבלת שבת== | ==בקבלת שבת== | ||
גרסה מ־06:08, 22 בספטמבר 2016
התגלות ש"ע נהורין הוא מושג שמוזכר בקבלה פעמים רבות ומורה על הגילוי גדול של אור פני מלך חיים, שהוא אהבתו ית' לכל איש ישראל, אשר נקרא בלשון הקבלה התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.
מקור ההארה
מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" דאריך (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמי"ג מידות הרחמים הנקרא "ואמת"), הארת פנים דא"א הנק' שעשועים ש"ע נהורין. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור החכמה סתימאה שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא בשאר תיקונים, שאף שהם המידות היותר עליונות מכל מקום כיוון ששייכים לבחינת עלמין אין בהם גילוי עצמיות חכמה סתימאה שהוא כמו שהוא לבדו, שההמשכה היא על ידי בחינת שערות בלבד.
מהות ההארה
כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו רבי אבהו שהאירו פניו מחמת שראה תוספתא חדשה, וניכר אדמומית בלחיים ממש, ואף שהוא ענין גשמי, אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא בחי' עצמיות התענוג שביחידה שבנפש שהיא הנמשכת בכח השכל וגורמת אותו שירד מהעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ניכר התענוג מאד כשממציא שכל חדש מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה גם כן הארת פנים הגשמיים בלחייו, ונמצא שאע"פ שהוא הארה גשמית, שרשה נעלה גם מכח השכל והוא בחינת עצמיות התענוג.
ועל דרך זה יובן למעלה ענין תיקון ואמת שבתרין תפוחין בלחיים דאריך אנפין, שעל זה נאמר יאר הוי' פניו אליך[1], - פירוש - אל מלכות דאצילות שהיא בזמן הגלות בחשך בבי"ע, כי החכמה סתימאה היא בחינת שכל נעלם ומופלא, וכדי שיתגלה מהעלמו שזהו ענין התהפכות ושינוי מהותו צ"ל דבר הגבוה ממנו שיהפוך את השכל המופלא להיות יוצא מהעלמו והוא מהארת אור עתיקא שבוקע השכל המופלא וממשיכו לידי גילוי וממנו בא הארת פנים בעת שיוצא החכמה אל הגילוי שנמשך גם כן גילוי אור ע"י הנ"ל בלחיים, ולכן הוא פנוי משערות כי אינו בבחי' צמצומים כלל, וזהו ענין ש"ע נהורין הנ"ל שנמשכים מע"י עצמיות תענוג העליון הנק' שעשועי המלך בעצמותו[2].
בקבלת שבת
| ערך מורחב – חקל תפוחין קדישין |
בעליית המלכות לאצילות בליל שבת היא מקבלת את הכינוי "חקל תפוחין קדישין", זאת בשל הארת הש"ע נהורין אותה היא מקבלת בליל שבת והנרמזת בברכה "הפורס סוכת ש'לום ע'לינו", שבה מתגלים ש"ע נהורין מאריך אנפין.
בתקיעת שופר
בתקיעת שופר אנו מעוררים אור פני א-ל, כמבואר בכתבי האר"י שבשעה שמתאדמים פני התוקע בשעת התקיעות אז ממשיך בזה אור פני מלך, (ואין הכוונה להתאדמות גשמית כמובן שהיא רק המשכה של התאדמות הרוחנית שהכוונה היא למעשה של תקיעה שהיא התקשרות בני ישראל מעומק לבם להקב"ה בתשובה ותחנונים).
תחילת הארה זו היא בברכה ראשונה של שמונה עשרה בראש השנה, שאז מתגלים הארות אלו בפני המלכות דהיינו כנסת ישראל ומאירים בה אור פני מלך חיים בתיבת מגן (כי ג"פ א-ל גי' מגן)[3].