חושך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קטגוריה) |
מ (החלפת טקסט – "ג"כ " ב־"גם כן ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ה'''חושך''' - היפך ה[[אור]], מסמל את היפך ה[[קדושה]]. החושך הינו גם כינוי ל[[שלש קליפות הטמאות]] ול[[רע]]. זמן ה[[גלות]] מהווה תקופה של חושך, ככתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ". | ה'''חושך''' - היפך ה[[אור]], מסמל את היפך ה[[קדושה]]. החושך הינו גם כינוי ל[[שלש קליפות הטמאות]] ול[[רע]]. זמן ה[[גלות]] מהווה תקופה של חושך, ככתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ". | ||
==מהות החושך== | ==מהות החושך== | ||
ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור,{{הערת שוליים|רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו [[הרמב"ן]] (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.}} או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה,{{הערת שוליים|שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה | ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור,{{הערת שוליים|רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו [[הרמב"ן]] (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.}} או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה,{{הערת שוליים|שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה גם כן ירושלמי כרכות פ"ח ה"ו.}} וכמאמר: יוצר אור ו'''בורא''' חושך. [[הרבי]] הכריע כדעה השניה, והוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה{{הערת שוליים|(ד"ה ויקח ה"א משנת [[תרצ"א]] - בקצור לשון קצת. ועיי"ש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה ב[[כסלו]] פנ"ז).}}. | ||
ב[[מכת חושך]] ניתן היה למשש את החושך - "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".{{הערת שוליים|מדרש, מובא ברש"י שמות י, כא.}} | ב[[מכת חושך]] ניתן היה למשש את החושך - "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".{{הערת שוליים|מדרש, מובא ברש"י שמות י, כא.}} | ||
גרסה מ־07:44, 21 בספטמבר 2016
החושך - היפך האור, מסמל את היפך הקדושה. החושך הינו גם כינוי לשלש קליפות הטמאות ולרע. זמן הגלות מהווה תקופה של חושך, ככתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ".
מהות החושך
ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור,[1] או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה,[2] וכמאמר: יוצר אור ובורא חושך. הרבי הכריע כדעה השניה, והוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה[3].
במכת חושך ניתן היה למשש את החושך - "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".[4]
ההתעסקות עם החושך
בתורת החסידות מבואר, בשונה משיטות אחרות (כשיטת המוסר), שעבודת ה' בתיקון המידות היא לא בהתעסקות ישירה עם החושך - סור מרע, אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - ועשה טוב. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, יתכן ויתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, בהדלקת נר בחדר חשוך, החושך נעלם מאליו ללא כל מחשבה והתעסקות בו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- למה יש חושך? באתר חב"ד בישראל
הערות שוליים
- ↑ רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו הרמב"ן (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.
- ↑ שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה גם כן ירושלמי כרכות פ"ח ה"ו.
- ↑ (ד"ה ויקח ה"א משנת תרצ"א - בקצור לשון קצת. ועיי"ש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ז).
- ↑ מדרש, מובא ברש"י שמות י, כא.