בריאות ורפואה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו.{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט"ז סיון]]}}
אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו.{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט"ז סיון]]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:האדם וגופו]]

גרסה מ־09:10, 20 בספטמבר 2016

רפואה היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, אשר מקורה תמיד בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי להמשיך רפואה, יש לתקן את מידת התפארת, ולכן לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספי' דתפארת.[1]

רפואת הנפש

רפואת הנפש היא כרפואת הגוף.

לכל לראש צריך לסמן מקום החולי: אם הוא מצד שחומר גופו עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו, שיש לה נטיות לענינים רעים כמו גאוה, שקר וכדומה, או שמקור החולי הוא בהרגילות, שמפני רוע החינוך או רוע הסביבה בא לרגילות רעות.

עד אשר לא יתבררו פרטי מקום החולי וסיבת אחיזת המחלה אי אפשר להתחיל ברפואתו, כי אם לסדר אופן הנהגה ישרה בכל הדברים במה שיעשה, ובמה שימנע את עצמו מהם: בועשה טוב בקיום המצות קביעות עתים לתורה קנין מדות טובות, ובסור מרע.

אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו.[2]

הערות שוליים