חשמל (בחסידות)

עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשייה
עולם העשייה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשייה הגשמי

חשמל היא דרגה אלוקית בסדר השתלשלות, המהווה את הפרסה והמחיצה המבדלת בין עולם האצילות והעולמות שתחתיו, ותפקידה הוא כעין מסננת 'הפוכה', שרק הפסולת עוברת דרכה אך החלק המשובח נותר למעלה.

מהות ומקור השם

כבר בספר יחזקאל כאשר הוא מתנבא במראה הנבואה, נאמר:

וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ

— יחזקאל א, ד

החשמל נזכר גם בעשרות מקומות בספר הזוהר, ובספרו של רבי חיים ויטאל תלמידו הקרוב של האריז"ל הוקדש 'שער' שלם לנושא זה.

על פי המוסבר בחז"ל, כותנות העור שהלביש הקב"ה את אדם וחוה היו גם הם בחינת לבוש החשמל.

בתורת החסידות מוסבר על יסוד דברי הגמרא שתיבת 'חשמל' היא שדוגמת הלשון 'עתים חשות עתים ממללות' שרומז על ב' ענינים: 'חשות' שהוא ענין השתיקה מורה על שורשה של דרגה זו בחיצוניות בינה של עולם האצילות, שמאיר בה הארת הביטול של ספירת החכמה שענינה הוא שפלות וביטול, ואילו ענין ה'ממללות' רומז על הדרגה כפי שהיא יורדת למטה ונעשית לבוש לדרגות התחתונות של עולם האצילות.

דרגתו

בדרך כלל כאשר מדברים על ה'חשמל' או 'לבוש החשמל' הכוונה היא לדרגה זו כפי שהיא קשורה עם עולם האצילות, כלומר כיצד שהיא משמשת כלבוש ופרסה המבררת את הפסולת ומאפשרת רק לו לרדת לעולמות שלמטה ממנה.

בפרטיות, יש מעין דרגה זו גם בשאר העולמות; בין עולם הבריאה לעולם היצירה, ובין עולם היצירה לעולם העשיה.

בעבודת האדם

בדוגמת מהותו דרגה זו בסדר ההשתלשלות, גם אצל האדם יש מעין זה כאשר הוא רוצה ללמד לתינוק דבר שכל עמוק, שמוכרח 'להלביש' את השכל בדברים פשוטים, וענין 'לבוש החשמל' אצל האדם הוא לשמור שהשכל לא יאבד בתוך דברי המשל וההסבר, ושהתלמיד לא יטעה בהבנת הענין.

בנוגע לקיום המצות מבואר בחסידות, שבכח 'לבוש החשמל' יכול האדם לעסוק בבירור הניצוצות הגשמיים שבעולם, וכאשר אדם מקיים מצוות מעשיות הקשורות עם גשמיות העולם, כגון נתינה צדקה ולבישת ציצית, שענינם הוא קליפת נוגה שהתבררה על ידי מעשה המצווה - יוצר הוא לעצמו 'לבוש החשמל' ששורשו מבחינת עולם התהו שקדם לעולם התיקון והוא נותן לאדם את הכח לעלות מעלה מעלה בלי שיעור.

טעם הדבר הוא מכיון שחשמל וקליפת נוגה חד הם, אלא שזה בקדושה וזה בטומאה, ונוגה היא חיצוניות חשמל, שהרי נוגה היא קליפה המסתרת את האלקות וחשמל היא לבוש המגלה אלקות, אלא שהתגלות זו היא באופן של לבוש ומסך המסתיר את הגילוי מעיני החיצונים. החשמל הוא לבוש באצילות בריאה ויצירה, והנוגה היא מסך בין עשיה לקליפות, בבחינת ממוצע.

בספר יחזקאל

הגמרא מספרת: מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל, והיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמל ושרפתו. וביקשו לגנוז את ספר יחזקאל, אמר להם חנניה בן חזקיה "אם זה "חכם" (אם התינוק הזה טיפש) הכל חכמים (זה אומר שכולם טפשים)?!