הזאל הגדול (ליובאוויטש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בר מצוה " ב־"בר מצווה ") |
מ (החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | ||
בזאל הגדול היה משתה החתונה [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם היתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם היתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג אלול תרנ"ז]]. | בזאל הגדול היה משתה החתונה [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם היתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם היתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג [[אלול]] תרנ"ז]]. | ||
על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה. | על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה. | ||
גרסה מ־06:44, 25 באוגוסט 2016
זאל - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי האידיש יוצאי רוסיה, ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.
הזאל הגדול הינו בנין בעיירה ליובאוויטש, אותו בנה אדמו"ר המהר"ש לאחר שנשרף הבנין (בשנת תרכ"ח[1]) שעמד שם קודם ושימש את אדמו"ר הצמח צדק.
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות אדמו"ר הריי"צ).
בזאל הגדול היה משתה החתונה הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש). שם גם היתה חגיגת הבר מצווה של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרנ"ג ושם גם היתה שמחת חתונתו עם הרבנית נחמה דינה ב[[י"ג אלול תרנ"ז]].
על פי תיאורו של ר' שמואל קראוס מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.
הערות שוליים
- ↑ ראה תורת שמואל תרכ"ז עמ' תק"ז