תיקון חצות: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''תקון חצות''' הוא סדר מזמורי תהילים ותפילות שאומרים יהודים יראי שמים המשתתפים בצער השכינ...") |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער השכינה הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהילים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}. | בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער השכינה הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהילים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}. | ||
==לאחר התיקון== | ==לאחר התיקון== | ||
אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את ה[[ניגון ארבע בבות]] בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה | אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את ה[[ניגון ארבע בבות]] בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים." | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־06:42, 23 באוגוסט 2016
תקון חצות הוא סדר מזמורי תהילים ותפילות שאומרים יהודים יראי שמים המשתתפים בצער השכינה הקדושה בגלותה, בשעת חצות הלילה.
אצל החסידים, המשתתפים תמיד עם צער השכינה, תיקון חצות היה ועדיין הינו מנהג נפוץ, אשר נהגו בו כל תלמידי הבעל שם טוב. בזמן ראשית ההתנגדות לחסידות היתה אמירת תיקון חצות סמל וסימן להשתייכות לתנועת החסידות ועילה לרדיפות אכזריות.
הכנה לתיקון
לפני התקון על האדם להתבונן עמוקות בחטאיו אשר פגם וגרם לגלות השכינה ולהתמרמר עמוקות ולשוב בתשובה על חטאיו כדי שלא יעכבו את גלות השכינה[1]. הסבא משפולי היה נוהג לנגן לפני התיקון את ניגון קול ביער.
זמן אמירת התיקון
יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה אלא מחצות הלילה והלאה. בימי בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון גם בחצות היום על פי הוראת האר"י הק'.
בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער השכינה הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהילים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"[2].
לאחר התיקון
אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון ארבע בבות בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים."
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ אגרת התשובה - פרק ז' ופרק י'
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק כ"ו