ניגון ברכת כהנים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ")
שורה 13: שורה 13:
הניגון מבטא את התוכן הפנימי של [[ברכת כהנים]] על פי חסידות, ותווי הנגינה שלו מדוייקים ביותר.
הניגון מבטא את התוכן הפנימי של [[ברכת כהנים]] על פי חסידות, ותווי הנגינה שלו מדוייקים ביותר.


[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תרצ"ט]], נדפס ב[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של נשמות ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תרצ"ט]], נדפס ב[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של [[נשמה|נשמות]] ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.


בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.
בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.

גרסה מ־06:52, 21 ביולי 2016

הזמר אברהם פריד מנגן את ניגון חב"ד לברכת כהנים במעמד הטלטון שנערך לטובת מרכז חב"ד בפלורידה

ניגון ברכת כהנים הינו ניגון המקובל בין חסידי חב"ד לברכת כהנים הנאמרת על הדוכן בחגים ובמועדים. הניגון הולחן על ידי מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי. על פי המסורת, זהו הניגון אותו ניגנו הכהנים בבית המקדש כשבירכו את בני ישראל על גבי הדוכן.

היסטוריה

הניגון הולחן על פי בקשתו של אדמו"ר האמצעי, וטובי המלחינים של המקהלה ניסו אפשרויות שונות, עד שחיברו נוסח זה שהתחבב על ידי אדמו"ר האמצעי.

בקרב חסידי חב"ד נשמרה המסורה מדורי דורות מה שמקובל שניגון זה ניגנו הכהנים בבית המקדש בעת שעלו על הדוכן לברך את ברכת כהנים.

עם זאת אדמו"ר הריי"צ התבטא פעם כי יש יסוד לכך שניגון זה הוא תנועה של רבי, והיוא חובר ע"י אדמו"ר הזקן.

ואין זה סתירה בהתאם לידוע כי אף ניגון ד' בבות שחובר על ידו אף בזאת נשמרה המסורה מדורי דורות מה שניגנו אותה הלויים בבית המקדש אם כי לא ברור מתי.

הניגון מבטא את התוכן הפנימי של ברכת כהנים על פי חסידות, ותווי הנגינה שלו מדוייקים ביותר.

אדמו"ר הריי"צ מבאר[1] שהניגון מסמל את ההעלאה של נשמות ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.

בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. שיחת ליל שמחת תורה תרצ"ט, נדפס בספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.
  2. בחלק האחרון בשיר בביצוע אברהם פריד יש טעות, מכיון שעפ"י מנהגנו החזן מנגן פעמיים לפני "שלום", וכך נוהגים במנין הרבי.