חושך: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חושך''' - היפך | '''חושך''' - היפך ה[[אור]], מסמל את היפך ה[[קדושה]], החושך הינו גם כינוי ל[[שלש קליפות הטמאות]] ול[[רע]]. | ||
==מהות החושך== | ==מהות החושך== | ||
ישנה מחלוקת | ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור,{{הערת שוליים|רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו הרמב"ן (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.}} או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה,{{הערת שוליים|שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה ג"כ ירושלמי כרכות פ"ח ה"ו.}} וכמאמר: יוצר אור ו'''בורא''' חושך. [[הרבי]] הכריע כדעה השניה{{מקור}}. | ||
הרבי הוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה{{הערת שוליים|(ד"ה ויקח ה"א משנת [[תרצ"א]] - בקצור לשון קצת. ועיי | הרבי הוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה{{הערת שוליים|(ד"ה ויקח ה"א משנת [[תרצ"א]] - בקצור לשון קצת. ועיי"ש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה ב[[כסלו]] פנ"ז).}}. | ||
==ההתעסקות עם החושך== | ==ההתעסקות עם החושך== | ||
שיטת | שיטת ה[[חסידות]], בשונה משיטות רבות אחרות, הינה אי התעסקות ישירה בחושך - '''סור מרע''', אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - '''ועשה טוב''', ולא לשקוע בייסורי מצפון ואשמה על מעשים שליליים. | ||
הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, יתכן ויתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, הדלקת נר בחדר חשוך. החושך נעלם מאליו ללא כל מחשבה וכוונה בענין. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אור]] | *[[אור]] |
גרסה מ־06:27, 21 ביולי 2016
חושך - היפך האור, מסמל את היפך הקדושה, החושך הינו גם כינוי לשלש קליפות הטמאות ולרע.
מהות החושך
ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור,[1] או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה,[2] וכמאמר: יוצר אור ובורא חושך. הרבי הכריע כדעה השניה[דרוש מקור].
הרבי הוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה[3].
ההתעסקות עם החושך
שיטת החסידות, בשונה משיטות רבות אחרות, הינה אי התעסקות ישירה בחושך - סור מרע, אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - ועשה טוב, ולא לשקוע בייסורי מצפון ואשמה על מעשים שליליים.
הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, יתכן ויתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, הדלקת נר בחדר חשוך. החושך נעלם מאליו ללא כל מחשבה וכוונה בענין.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו הרמב"ן (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.
- ↑ שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה ג"כ ירושלמי כרכות פ"ח ה"ו.
- ↑ (ד"ה ויקח ה"א משנת תרצ"א - בקצור לשון קצת. ועיי"ש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ז).