ישראל איסר יעקב קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תרפ"ג" ב־" תרפ"ג ") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ישראל איסר יעקב קלאצקין''' נולד בערך שנת תר"ד לאביו הרב החסיד [[נפתלי הירץ קלאצקין|נפתלי הירץ]] באושפאל הסמוכה לאוטיאן בפלך קאוונא. היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומתלמידי ר' הלל | הרב '''ישראל איסר יעקב קלאצקין''' נולד בערך שנת תר"ד לאביו הרב החסיד [[נפתלי הירץ קלאצקין|נפתלי הירץ]] באושפאל הסמוכה לאוטיאן בפלך קאוונא. היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומתלמידי ר' הלל מפאריטש. הצטיין מנעוריו בעבודת ד' נלהבה וטהורה ועם היותו כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, היה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. | ||
נסמך להוראה מהגאונים: בעל הנצי"ב מוואלאזין, הרב אליהו שיק, אב"ד לידא, הרב ארי' ליב אב"ד דווינסק והרב יוסף רוזין (הרגוצ'ובי) מדווינסק. | נסמך להוראה מהגאונים: בעל הנצי"ב מוואלאזין, הרב אליהו שיק, אב"ד לידא, הרב ארי' ליב אב"ד דווינסק והרב יוסף רוזין (הרגוצ'ובי) מדווינסק. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
היה רב באניששאק הסמוכה לראקישאק פלך קאוונא ואחר כך התקבל כרב בליווענהאף. בימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ לנסוע ללאזני פלך מאהליב שם שימש אחיו הרב ר' אברהם כרב ואב"ד. בתקופה זו תמך הרבי הרש"ב תמיכה כספית קבועה בו ובאחיו הרב משה צבי הירש. | היה רב באניששאק הסמוכה לראקישאק פלך קאוונא ואחר כך התקבל כרב בליווענהאף. בימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ לנסוע ללאזני פלך מאהליב שם שימש אחיו הרב ר' אברהם כרב ואב"ד. בתקופה זו תמך הרבי הרש"ב תמיכה כספית קבועה בו ובאחיו הרב משה צבי הירש. | ||
אחרי המלחמה שב לליווענהאף ושם נפטר בערך בשנת [[תרפ"ג]] | אחרי המלחמה שב לליווענהאף ושם נפטר בערך בשנת [[תרפ"ג]] ושם מנוחתו כבוד. | ||
מעט מחידושיו בהלכה למעשה הדפיס אחיו הרב אליהו קלאצקין בסוף ספרו דבר אליהו. | מעט מחידושיו בהלכה למעשה הדפיס אחיו הרב אליהו קלאצקין בסוף ספרו דבר אליהו. | ||
הרב איסר וחמשה מאחיו שימשו כולם ברבנות בעיירות שונות. צעיר האחים, הרב משה צבי הירש | הרב איסר וחמשה מאחיו שימשו כולם ברבנות בעיירות שונות. צעיר האחים, הרב משה צבי הירש הוציא לאור בווארשא בשנת תער"ב שו"ת משש האחים בשם "עמודי שש". | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
אחיו: | אחיו: | ||
גרסה מ־00:06, 16 ביולי 2016
הרב ישראל איסר יעקב קלאצקין נולד בערך שנת תר"ד לאביו הרב החסיד נפתלי הירץ באושפאל הסמוכה לאוטיאן בפלך קאוונא. היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ומתלמידי ר' הלל מפאריטש. הצטיין מנעוריו בעבודת ד' נלהבה וטהורה ועם היותו כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, היה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
נסמך להוראה מהגאונים: בעל הנצי"ב מוואלאזין, הרב אליהו שיק, אב"ד לידא, הרב ארי' ליב אב"ד דווינסק והרב יוסף רוזין (הרגוצ'ובי) מדווינסק.
היה רב באניששאק הסמוכה לראקישאק פלך קאוונא ואחר כך התקבל כרב בליווענהאף. בימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ לנסוע ללאזני פלך מאהליב שם שימש אחיו הרב ר' אברהם כרב ואב"ד. בתקופה זו תמך הרבי הרש"ב תמיכה כספית קבועה בו ובאחיו הרב משה צבי הירש.
אחרי המלחמה שב לליווענהאף ושם נפטר בערך בשנת תרפ"ג ושם מנוחתו כבוד.
מעט מחידושיו בהלכה למעשה הדפיס אחיו הרב אליהו קלאצקין בסוף ספרו דבר אליהו.
הרב איסר וחמשה מאחיו שימשו כולם ברבנות בעיירות שונות. צעיר האחים, הרב משה צבי הירש הוציא לאור בווארשא בשנת תער"ב שו"ת משש האחים בשם "עמודי שש".
משפחתו
אחיו:
- הרב אליהו קלאצקין (תרי"ב-תרצ"ב) רב בלובלין. בנו ד"ר יעקב קלצקין.
- הרב אברהם קלאצקין רב ואב"ד לאזניא, פלך מוהילוב. הערותיו על פסקי דינים מהצמח צדק נדפסו בסוף הספר.
- הרב שניאור זלמן אב"ד ראהאטשוו. נפטר בשנת תרצ"ב.
- ר' דוד פיינברג-קלאצקין.
- הרב משה צבי הירש קלאצקין (תרל"ב - ) רב ברומאנאוו, פלך מוהילוב.
בניו:
- הרב יהושע מרדכי קלאצקין שימש ברבנות בקהילות שוואדישץ, הורודוק, ברעזי, ראסיין וליבוי. נפטר ח שבט תרפ"ה בליבוי. את מקומו ברבנות ליבוי מילא חתנו הרב דוב אריה חייט.
מקורות ולקריאה נוספת
- הרב אליהו קלאצקין, חיבת הקודש סימן לח, עמ' עה. אהלי שם עמ' 108. אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב עמ' תתעד. אהלי ליובאוויטש, א, עמודים 51-53. הערות וביאורים אהלי תורה גליון 949 עמ' 5-9.