לקח טוב

מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות .המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 (לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי רש"י ורבי יצחק אלפאסי).

הספר נדפס בשנת ה'ש"ו (1546).

שם הספר

שם הספר הוא לקח טוב וכן כתבו הקדמונים אבל בדורות האחרונים רוב החכמים מכנים אותו פסיקתא זוטרתא כי כבר בדפוס ראשון הסתפקו על שמו אם הוא פסיקתא זוטרתא או רבתי אבל בסוף הספר כתבו נשלם פסיקתא זוטרתא הדבר שהובילם לשיבוש בשמו הוא שלפני כל פסוק מופיע מלת פס' להורות שזו התחלת הפסוק ומדרשו וחשבו שהוא ראשי תיבות פסיקתא ושיבוש הביא שיבוש שנתבלבל הפסיקתא זוטרא וחשבה לפסיקתא הישנה ולהפך

ארץ מגורו

רבי טוביה חי בעיר קסטוריה ביוון. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא), וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא).

רבותיו

• ר' שמשון.

• ר' משה בשם ר' סעדיה .

תקופה

בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש על המילים "בחודש השלישי לצאת בני ישראל", נכתב: "בתחילה היו מונין ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבניית הבית, שנאמר: "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה"‏‏‏. (הבית השני) לא זכו למנות לבניינו, מונין לחורבנו. וזה לנו עתה א' ל"ט (1039‏‏ לחורבן הבית, דהיינו 1109 לספירה) שהוא ד' תתס"ז לעולם ולא עוד אלא שאנו מונים למלכות יוונים א' תי"ז (מניין השטרות של היוונים החל בשנת 312 לפנה"ס, לפיכך השנה היא 1105 לספירה)". יוצא מכאן שהשנים 1105 ו-1107 הן ככל הנראה חלק משנות חיבור המדרש. במדרש מוזכרות גזירות תתנ"ו, בפירוש לפרשת אמור על המילים "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות": "ואני כותב להיות זיכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א , שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרוס חג השבועות ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריית (לבריאת) העולם, כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר: "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי" ‏‏‏". לפיכך, אפשר להסיק כי חתימת החיבור נערכה אחרי הגזרות.

גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ‏‏‏... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות."

בשל ציטוט זה עולה אפשרות אחרת‏ לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור צרפת או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י.אבל שלמה בובר מפריך את דעה זו. המדרש היא מבאר את הפסוקים לפי הפשט(כך אומר הרבי.) או בדרך הרמז. לעתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו.

לכל פרשה ישנה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכרת בו המילה "טוב", ועל הפסוק הזה מתחיל המדרש.

שמות ספרים המובאים בו

• תרגום אונקלוס
• ברייתא דר' ישמעאל
• ברייתא דר' אליעזר בנו של ריה"ג
• ספרא או תורת כהנים
• ספרי
• מכילתא
• סדר עולם
• ספר יצירה
• תלמוד בבלי
• תלמוד ירושלמי
• בראשית רבה
• שיטה חדשה לב"ר
• ויקרא רבה
• מדרש חמש מגלות
• תנחומא
• ילמדנו
• פרקי דרבי אליעזר
• ברייתא דמלאכת המשכן
• אגדת משיח
• היכלות דרבי ישמעאל
• ספר הישר
• מדרש אבכיר
• מדרש השכם
• מדרש בלי שם [שמובאים לדוגמא בילקוט בשם מדרש סתם]
• שאילתות דרב אחאי
• הלכות גדולות
• יוסיפון
• ר' אליזר הקליר
• ר' סעדיה גאון
• ר' האי גאון
• ר' שבתי דנולו
• ר' מנחם בן סרוק
• מדרש ר' משה הדרשן
• בן אשר ובן נפתלי
• רבינו שמשון
• פותר לקראים
• מפרשים בלי שם [אשר מזכירם בלשון"יש מפרשים" וכדומה]

מי מזכירו בדורות שלאחריו

(רשימה חלקית)

• תלמידי רש"י
• ר' מנחם בן שלמה
• רשב"ם
• ר' יעקב מרומרוג
• ראב"ע
• ס' יהי מאורות
• ר' יצחק בר אבא ממרשילי
• ר' יצחק בר' משה מווינה
• ר' צדקיהו בר' אברהם הרופא
• ר' יהודה בר' אליעזר
• ר' חזקיה
• הראב"ן
• ר' יצחק בר יהודה הלוי
• הרא"ש
• כלבו
• אדם וחוה לר' ירוחם
• ר יוסף קולון
• הגהות ספרא
• מסורת התלמוד
• ר' שלמה ב"ר משה הלוי בן אלקבץ
• ר' ידידה שלמה רפאל נורצי
• מהרש"א
• ר' חיים בן בנבנשתי
• ר' עזריה מן האדומים
• ר' אברהם בן בקרט
• מהרש"ל
• ר' אברהם אליגרי
• ר' מנחם בר משה הבבלי
• ר' חיים וויטל
• ר' ראובן הכהן בעל הילקוט ראובני
• אברהם אבלי
• ר' דוד-בעל ה"קרבן לעדה"
• פני משה
• ר' יעקב חאגיז
• ר' דוד פרדו
• ר' משה פראנקפורט
• ר'יעקב דליקאטש
• חיד"א
• ר' זאף וואלף איינהארן
• ספר האסופות כתב יד
• ס' אמרכל
• ר' חיים חזן
• התוי"ט
• מהר"ם די לונזאו
• מהרא"ז מרגליות
• הרבי

הוצאות המדרש

שתי ההוצאות הראשונות של המדרש בדפוס, בשנים 1546 (ונציה) ו-1564, היו חלקיות והביאו את המדרש על שלושה ספרים בלבד - ויקרא, במדבר ודברים.

ההוצאה המלאה הראשונה של המדרש יצאה על ידי הוצאת שלמה בובר מלבוב בשנת תרל"ח (1878). את החלקים שנוספו אספו משלושה כתבי יד: כתב יד ירושלמי שהיה בידי החיד"א, כתב שני מאוצר הספרים בפירנצה וכתב שלישי מאוצר הספרים מסנקט פטרבורג.לאחרונה הו"ל על ידי הוצאות זכרון אהרון על פי מהדורת בובר עם הגהות מהר"י פערלע וביאור הרא"ם ושמו אברהם

קישורים חיצונים

באתר היברו בוקס