מנחם מענדל גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "נישואיו ל" ב־"נישואיו עם ") |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], כאח הצעיר למשפחת גוראריה. | נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], כאח הצעיר למשפחת גוראריה. | ||
כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו | כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל, בת הנגיד ר' יוסף קושאנסקי, התיישב לצד בני משפחתו בקרמנצ'וג, שלח ידו במסחר, וראה ברכה רבה במעשיו. | ||
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הוא "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.}}. | אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הוא "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.}}. |
גרסה מ־02:08, 14 באפריל 2016
הרב מנחם מענדל גוראריה היה נגיד חסידי ממקורבי אדמו"ר הרש"ב. פעל לצידו יחד עם אחיו ר' נתן ור' שמואל בעסקנות הכלל. זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ בנישואי בנו ר' שמריהו גוראריה (הרש"ג) לבתו מרת חנה.
תולדות חיים
נולד בקרמנצ'וג לאביו ר' שניאור זלמן גוראריה, כאח הצעיר למשפחת גוראריה.
כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל, בת הנגיד ר' יוסף קושאנסקי, התיישב לצד בני משפחתו בקרמנצ'וג, שלח ידו במסחר, וראה ברכה רבה במעשיו.
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הוא "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"[1].
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נדד לרוסטוב בעקבות אדמו"ר הרש"ב וקבע בעיר את מגוריו.
עוד בחיי אדמו"ר הרש"ב נבחר בנו ר' שמריהו גוראריה להשתדך עם בתו של אדמו"ר הריי"צ מרת חנה, וכך זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ, אך החתונה התקיימה למעלה משנה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב.
האופרופעניש של בנו הרש"ג התקיים בחג השבועות של שנת תרפ"א בביתו, ואדמו"ר הריי"צ הגיע בתור מחותן להתוועד בביתו[2], ובי"א סיון תרפ"א התקיימה החתונה.
אחרית ימיו ופטירתו
עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון בסיום מלחמת העולם הראשונה, הולאם רכושו לטובת הממשלה, והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים. בשנת תרפ"ט עוד הספיק להשתתף בחתונתו של הרבי בוורשה, ולאחר מכן נדד לעיר בראילא שברומניה[3], שם נפטר בי' סיון תש"ו[4].
רעייתו מרת שיינדל היגרה לארץ הקודש בהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ וקבעה את מגוריו בתל אביב אצל בתה מרת סוניה, רעיית ר' חיים יוסף רוזנבלום, ובשנת תשכ"ו נסע הרש"ג במיוחד לארץ הקודש כדי לבקר את אמו. מרת שיינדל האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה בי"ט תשרי תש"ל ונטמנה בבית העלמין בהר הזיתים.
בשנת תשמ"ה שופץ קברו על ידי שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית הרב ישראל צבי הבר.
בהתוועדות לרגל היארצייט הראשון לאחר פטירת בנו הרש"ג, ביאר הרבי את שמו של הרש"ג, ובהמשך לכך ביאר גם את שמו של אביו הרב מנחם מענדל, שהוא שמו של משיח צדקנו[5].
משפחתו
- בנו, ר' יהושע פאלק גוראריה[6]
- בתו מרת סוניה, רעיית ר' חיים יוסף רוזנבלום
- בנו, הרב שמריהו גוראריה, חתנו של אדמו"ר הריי"צ ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל
- בנו, ר' ישראל גוראריה[7] - נספה בשואה בגטו וורשה
- בנו, ר' נתן גוראריה[8] - תל אביב
- בתו מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני) של הרב משה זליבנסקי
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.
- ↑ תוכן הדברים בהתוועדות זו נדפס בספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, עמוד 24.
- ↑ נקראת גם ברייולב, ואיבראילא. בעיר זו כיהן הרב יחיאל מיכל דוברוסקין כרב מורה צדק וכשוחט ובודק.
- ↑ אשכבתא דרבי עמוד 126.
- ↑ שיחת שבת פרשת תרומה ו' אדר תש"נ.
- ↑ בנו הבכור של ר' מנחם מענדל, וחתנו של דודו ר' נתן גוראריה מקרמנצ'וג, נרצח בזמן השואה ולא נודע יום פטירתו.
- ↑ נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278. חתנו של הרב פייביש זלמנוב מנהל תומכי תמימים ורשה ומראשי קהילת חב"ד המקומית.
- ↑ נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה שהיה בין תלמידי תומכי תמימים ריגא שתודות לחריצותם נאפו המצות. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.