מנחם מענדל גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
*בתו מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] | *בתו מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] | ||
*בנו, הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל | *בנו, הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל | ||
*בנו, ר' ישראל גוראריה{{הערה|נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278.}} | *בנו, ר' ישראל גוראריה{{הערה|נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278. חתנו של הרב [[פייביש זלמנוב]] מנהל [[תומכי תמימים ורשה]] ומראשי קהילת חב"ד המקומית.}} | ||
*בנו, ר' נתן גוראריה{{הערה|נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה שהיה בין תלמידי תומכי תמימים ריגא שתודות לחריצותם נאפו המצות. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.}} | *בנו, ר' נתן גוראריה{{הערה|נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה שהיה בין תלמידי תומכי תמימים ריגא שתודות לחריצותם נאפו המצות. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.}} - [[תל אביב]] | ||
*בתו מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני9 של הרב [[משה זליבנסקי]] | *בתו מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני9 של הרב [[משה זליבנסקי]] | ||
גרסה מ־15:52, 28 בפברואר 2016
הרב מנחם מענדל גוראריה היה נגיד חסידי שנמנה על מקורבי אדמו"ר הרש"ב, שפעל לצידו יחד עם אחיו ר' נתן גוראריה ור' שמואל גוראריה בעסקנות הכלל. זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ לאחר נישואי בנו ר' שמריהו גוראריה (הרש"ג) לבתו מרת חנה.
תולדות חיים
נולד בקרמנצ'וג לאביו ר' שניאור זלמן גוראריה, כאח הצעיר למשפחת גוראריה.
כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו לרעייתו מרת שיינדל, בת הנגיד ר' יוסף קושאנסקי, התיישב לצד בני משפחתו בקרמנצ'וג, שלח ידו במסחר, וראה ברכה רבה במעשיו.
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הנו: "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"[1].
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נדד לרוסטוב בעקבות אדמו"ר הרש"ב וקבע בעיר את מגוריו.
עוד בחייו של אדמו"ר הרש"ב נבחר בנו ר' שמריהו גוראריה להשתדך עם בתו של אדמו"ר הריי"צ מרת חנה, וכך זכה להפוך למחותנו של אדמו"ר הריי"צ.
החתונה עצמה התקיימה למעלה משנה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, ובחג השבועות של שנת תרפ"א התקיים בביתו האופרופעניש של בנו הרש"ג ואדמו"ר הריי"צ בתור מחותן הגיע להתוועד בביתו[2], ובי"א סיון תרפ"א התקיימה החתונה.
אחרית ימיו ופטירתו
עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון בסיום מלחמת העולם הראשונה, הולאם רכושו לטובת הממשלה, והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים. בשנת תרפ"ט עוד הספיק להשתתף בחתונתו של הרבי בוורשה, ולאחר מכן נדד לעיר בראילא שברומניה[3], שם נפטר בי' סיון תש"ו[4].
רעייתו מרת שיינדל היגרה לארץ הקודש בהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ וקבעה את מגוריו בתל אביב אצל בתה מרת סוניה, רעיית ר' חיים יוסף רוזנבלום, ובשנת תשכ"ו נסע הרש"ג במיוחד לארץ הקודש כדי לבקר את אמו. מרת שיינדל האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה בי"ט תשרי תש"ל ונטמנה בבית העלמין בהר הזיתים.
בהתוועדות לרגל היארצייט הראשון לאחר פטירת בנו הרש"ג, ביאר הרבי את שמו של הרש"ג, ובהמשך לכך ביאר גם את שמו של הרב גוראריה, שהוא שמו של משיח צדקנו[5].
בשנת תשמ"ה שופץ קברו על ידי שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית הרב ישראל צבי הבר.
משפחתו
- בנו, ר' יהושע פאלק גוראריה[6]
- בתו מרת סוניה, רעיית ר' חיים יוסף רוזנבלום
- בנו, הרב שמריהו גוראריה, חתנו של אדמו"ר הריי"צ ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל
- בנו, ר' ישראל גוראריה[7]
- בנו, ר' נתן גוראריה[8] - תל אביב
- בתו מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני9 של הרב משה זליבנסקי
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.
- ↑ תוכן הדברים בהתוועדות זו נדפס בספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, עמוד 24.
- ↑ נקראת גם ברייולב, ואיבראילא. בעיר זו כיהן הרב יחיאל מיכל דוברוסקין כרב מורה צדק וכשוחט ובודק.
- ↑ אשכבתא דרבי עמוד 126.
- ↑ שיחת שבת פרשת תרומה ו' אדר תש"נ.
- ↑ בנו הבכור של ר' מנחם מענדל, וחתנו של דודו ר' נתן גוראריה מקרמנצ'וג, נרצח בזמן השואה ולא נודע יום פטירתו.
- ↑ נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278. חתנו של הרב פייביש זלמנוב מנהל תומכי תמימים ורשה ומראשי קהילת חב"ד המקומית.
- ↑ נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה שהיה בין תלמידי תומכי תמימים ריגא שתודות לחריצותם נאפו המצות. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.