שיחה:מרדכי אלינסאן

		דף זה מועמד למחיקה. הסיבה: העתקה זולה, לא אנציקלופדי
		תבנית זו נועדה לבקש מחיקה של דפים המתאימים למחיקה לפי מדיניות המחיקה.	מחיקה

מרדכי אלינסאן

גר בחרקוב ר מאיר גורקוב סיפר: העוזרים והמסייעים להתמימים בעבודתם, עבודת הקודש אשר היו מקושרים אליהם בקשר אמיץ וחזק בעבותות אהבה רבה והבה עצומה, ואשר היו אנשי סודם של התמימים אשר עמהם התייעצו על כל דבר. אלה היו שרידי הפליטה, מזקני העדה חסידי חב״ד המקושרים להאדמורי׳׳ם נשיאי חב׳׳ד, אשר יראת ה׳ נגעה ללבם, ותמיד לחמו בכל כחם נגד המתפרצים בעם לעקור ולשרש האמונה הטהורה מלבות ישראל היה לא תהי׳. וגם בעת האחרון לעת זקנותם, אשר לא יבלו לעמוד בפרץ בגלוי, מפני הסכנה הגדולה אשר נשקפה אליהם חו׳׳ש לדון כמורד במלכות, בכ״ז לא רפו ידיהם ולא נפלה רוחם, התגברו בבל מאמצי שארית כחם במס׳נ לחזק עניני יהדות בכל מה שהי׳ ביכולתם. וראוים המה לקבוע בשבילם פרקים מיוחדים בסיפור מעשיהם הטובים. א׳ מהם בעירנו הי׳ איש חסיד וישר תם וירא אלוקים ר׳ מרדכי אלינםון ז״ל נ״ע בג״מ. בפרק האהרון הזה הי׳ זקן מופלג כבן שמונים, כל ימיו הי׳ בעל עסק ופרנסתו היתח בריווח, ואם אשר לא נתחשב בין העשירים ולא הי׳ אמיד בנכסים, אכן קנה לו שם טוב ושמו הי׳ הולך למרחוק, ונודע בשערים לרגלי מעשיו הטובים, הצטיין כל ימיו במדת הכנסת אורחים בהפלגה יתירה. המנהג הי׳ אצלו, אשר בש״ק בשחרית קודם התפלה הזמין כמה עשרוח אנשים, אשר קמו בהשכמה לביהכני׳ס לקביעת הלימודים ולאמירת תהלים, ולא הספיקו לשתות קאווע בביתם, שיבואו אצלו לשתות צשאלינט — קאווע, והדבר נעשח בחק קבוע, אשר לשתות קאווע שחרית בש״ק היו הולכים בל מי שרוצה לרמ״א. וכן אחר התפלה הי׳ מזמין כל מי שרוצת לבוא אליו לקדש על היין ומזונות. בסעודת ש׳׳ק חיו תמיד אצלו אורחים רבים עניים וגם עשירים, אשר באו ממקומות אחרים לרגלי עסקם והתאכסנו במלונות, אבל לסעודת ש׳׳ק בשביל עונג שבת הי׳ הרמ״א מזמין אותם אליו, והיו מאריכים בשולחנו בזמירות ותשבחות ובשיחות הקודש. ביתו הי׳ תמיד פתוח לרווחה. הי׳ עסקן ציבורי בכל המוסדות, בקופה של צדקה, בביקור חולים וכדומה. וביותר הי׳ מחזיק במצות החזקת התורה, התלמוד תורה העירוני התנהל בל ימיו על ידו. וגם בפרק האחרון הזה, החזיק תלמוד תורה חשאי במספר מסויים של ילדים בני עניים, וכלכלם בכל צרכיהם כדי להשפיע על ההורים שיתרצו למסור ילדיהם ע׳׳י והשגיח בעין פקיחא על המלמדים ועל התלמידים ועל הלימודים שיהיו מסודרים בראוי ונכון, ויהי׳ על טהרת הקודש. בת״ת הזה למדו התחלת עברי וחומש עם מעט רש״י ונביאים ראשונים וקיצור שו׳׳ע. כל הפחדים והאיומים מאימת המלכות לבטל ולהשבית כל החדרים מלימודי התורה, לא הבעיתו ולא הפחידו אותו, ואזר כגבור חלציו בגבורה של תורה להחזיקה ולקיימה שלא תשכח חו״ש מפי זרע ישראל. כל אנשי העיר התייחסו אליו בכבוד גדול וחיבה יתירה. מספרים, כשהי׳ בבור קדושת אדמו״ר בעת תתוועדות, אשר נתאספו קהל גדול מאנשי העיר וגם מכל הסביבה כולה, (באותו הזמן באשר אדמו״ר נ׳׳ע הואיל לנסוע למדינת רוסיא הקטנה, וביקר כמה עיירות), הראה לר׳ מ״א אותות חבה וקרבו קירוב גדול בעת השיחות קודש אשר ב״ק אדמו׳׳ר נ״ע משוחח עם כל המסובים, בעת הסעודה ומשתה גדול שעשו לכבוד קדושת אדמו״ר נ״ע, החזיק אדמו״ר נ׳׳ע בידיו תקדושים שערות זקנו של רמ״א והסתכל בפניו בחבה ואהבה. הי׳ מקושר להתמימים בחבה ואהבה, ופעל ועשה והרבה להיטיב עמהם בכמה פעולות טובות. נפטר בשנה לפני התתלת החירום [דהמלחמה], ומנוהתו כבוד בעיר הזאת זי״ע.