אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום בוט)
שורה 3: שורה 3:


== מקור השם ==
== מקור השם ==
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{הערת שוליים|[[תהילים]] קיח, כז}}". שפשוטו - קישרו את [[קרבן]] החג בשלשלאות סמוך לפינות ה[[מזבח]] (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). [[ח]] דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] מה, עמוד ב'}}".
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{הערת שוליים|[[תהילים]] קיח, כז}}". שפשוטו - קישרו את [[קרבן]] החג בשלשלאות סמוך לפינות ה[[מזבח]] (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). [[חז"ל]] דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] מה, עמוד ב'}}".


== הלכות ומנהגי חב"ד ביום==
== הלכות ומנהגי חב"ד ביום==

גרסה מ־22:23, 2 בפברואר 2016

כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב770

אסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.

מקור השם

מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח[1]". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן[2]".

הלכות ומנהגי חב"ד ביום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. תהילים קיח, כז
  2. מסכת סוכה מה, עמוד ב'
  3. שולחן ערוך סימן תכט סעיף י"ז