יין המשומר: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקורו של היין== | ==מקורו של היין== | ||
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה סד, ג.}} (שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים): זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. | ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} (שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים): זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. | ||
ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין קודם שסחטו אותו מהענבים לא פג טעמו, אבל יש לו חסרון שהשמרים עם היין מעורבים, ולאחר שסחטוהו אז בעמדו קצת אחר שפסק תסיסתו נופלים השמרים לשולי הכלי ונשאר היין צלול מהשמרים אבל אי אפשר שלא יפיג טעמו קצת, אבל זה היין הוא בעודו בענביו הוא משומר, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו. | ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין קודם שסחטו אותו מהענבים לא פג טעמו, אבל יש לו חסרון שהשמרים עם היין מעורבים, ולאחר שסחטוהו אז בעמדו קצת אחר שפסק תסיסתו נופלים השמרים לשולי הכלי ונשאר היין צלול מהשמרים אבל אי אפשר שלא יפיג טעמו קצת, אבל זה היין הוא בעודו בענביו הוא משומר, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר. | ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר. | ||
במדרש{{במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | ||
==בפנימיות העניינים== | ==בפנימיות העניינים== | ||
גרסה מ־09:21, 24 בדצמבר 2015
בסיומה של הסעודה הגדולה שתתקיים לעתיד לבוא, יפנה הקב"ה לצדיקים ויבקש מהם לברך, כולם יסרבו מלבד דוד המלך שיאמר "אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא'". ואז יתנו לו לברך על היין המשומר, ממנו ימלאו את הכוס של ברכה.
מקורו של היין
הגמרא[1] מביאה את פירושו של רבי יהושע בן לוי לפסוק "עין לא ראתה"[2] (שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים): זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.
ומבואר[3], שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין קודם שסחטו אותו מהענבים לא פג טעמו, אבל יש לו חסרון שהשמרים עם היין מעורבים, ולאחר שסחטוהו אז בעמדו קצת אחר שפסק תסיסתו נופלים השמרים לשולי הכלי ונשאר היין צלול מהשמרים אבל אי אפשר שלא יפיג טעמו קצת, אבל זה היין הוא בעודו בענביו הוא משומר, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו.
הריקאנטי מבאר[4], כי עץ הדעת היה עץ הגפן, וחוה הגישה לאדם הראשון מאותו יין המשומר.
במדרש[5] לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק[6] "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל הערו את נפשם למיתה בגלות, ועסקו בתורה המתוקה מדבש. אשר נמשלה ליין[7].