הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק גולדין"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ר' יצחק למד בתו"ת בליובאוויטש במשך שש שנים, בהם למד והתעלה מעלה במעלות התורה, החסידות והיראת שמים. | ר' יצחק למד בתו"ת בליובאוויטש במשך שש שנים, בהם למד והתעלה מעלה במעלות התורה, החסידות והיראת שמים. | ||
| − | בשנת תר"פ ותרפ"א כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ התגורר ברוסטוב, ובשנים אלו חלה, הוא וב"ב, ר' יצחק שהה בתרפ"א ברוסטוב, ובזמן זה שימש את כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעת חוליו. הוא אף הוסיף משנותיו לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. | + | בשנת תר"פ ותרפ"א כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ התגורר ברוסטוב, ובשנים אלו חלה, הוא וב"ב, ר' יצחק שהה בתרפ"א ברוסטוב, ובזמן זה שימש את כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעת חוליו. הוא אף הוסיף משנותיו לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. הוא אף שימש כסגן מנהל תומכי תמימים ברוסטוב. |
בתרפ"ב שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו ובשיא אונו לעבודת ה' של הפצת תורה ויהדות במדינת רוסיה, ועסק בזה עד כדי מסירות נפש. הוא ישב במאסר במשך שש שנים במאסר החל מאלול תרצ"ה, אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה אף שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' [[יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | בתרפ"ב שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו ובשיא אונו לעבודת ה' של הפצת תורה ויהדות במדינת רוסיה, ועסק בזה עד כדי מסירות נפש. הוא ישב במאסר במשך שש שנים במאסר החל מאלול תרצ"ה, אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה אף שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' [[יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה. | ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה. | ||
| − | בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא | + | בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד ב[[צ'כסלובקיה]], וכאשר אנ"ש עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר באימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]. |
עסק בעבודת החינוך בפריז, מץ (שב[[צ'כסלובקיה]]) וסביבותיה. | עסק בעבודת החינוך בפריז, מץ (שב[[צ'כסלובקיה]]) וסביבותיה. | ||
גרסה מ־15:39, 25 במאי 2015
ר' יצחק אהרן גולדין נולד ברוגצ'וב, לאביו החסיד ר' יעקב משה.
ר' יצחק למד בתו"ת בליובאוויטש במשך שש שנים, בהם למד והתעלה מעלה במעלות התורה, החסידות והיראת שמים.
בשנת תר"פ ותרפ"א כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ התגורר ברוסטוב, ובשנים אלו חלה, הוא וב"ב, ר' יצחק שהה בתרפ"א ברוסטוב, ובזמן זה שימש את כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעת חוליו. הוא אף הוסיף משנותיו לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. הוא אף שימש כסגן מנהל תומכי תמימים ברוסטוב.
בתרפ"ב שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו ובשיא אונו לעבודת ה' של הפצת תורה ויהדות במדינת רוסיה, ועסק בזה עד כדי מסירות נפש. הוא ישב במאסר במשך שש שנים במאסר החל מאלול תרצ"ה, אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה אף שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' יעקב מאסקאליק (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' מאיר אבצן, ר' אבא לוין, ר' חיים אלעזר גרליק, בנו ר' מענדל גרליק, ור' שלמה מטוסוב.
כל העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, ר' יצחק כשאר החסידים לא נידב מידע, וכולם מילאו פיהם מים. בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.
לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: "האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות"
בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה ברורה: מוות בירייה. לבסוף, ברחמי שמים מרובים, קיבלו כולם עונש "קל" יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.
ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה.
בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד בצ'כסלובקיה, וכאשר אנ"ש עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר באימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' יהושע שניאור זלמן סרברנסקי.
עסק בעבודת החינוך בפריז, מץ (שבצ'כסלובקיה) וסביבותיה.
ר' יצחק עבר להתגורר בניו יורק, שם עסק בבית רבקה וניהלו ביד רמה, ר' יצחק אף היה שליחו של הרבי יחד עם ר' שמואל לויטין, ר' זושא רודשטיין, ר' חיים מרדכי אייזיק חודקוב לבקר אצל נשיא מדינת ישראל מר זלמן שז"ר, בהיותו במלון, ולהביאו לבית חיינו - 770.
נפטר שמיני עצרת תשכ"ט בעת ההקפות - ניו יורק, ומנ"כ בסמוך לאוהל הקדוש.
