שיתוף

"שיתוף" הינה המחשבה כי עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים ומערכות השמים, ולאלוקים יש שותפים בבריאת העולם ובהנהגת העולם.

השיטה ושלילתה

תחילתה של סגידה והודיה למציאות אחרת חוץ מאלוקים החלה מתוך מחשבה שישנם שותפים אחרים בבריאה. כלומר, על אף שבורא העולם הוא המנהיג והמשפיע בעולם מ"מ ההשפעה עוברת דרך ממוצעים שלהם הבחירה ויכולת החלטה בקשר להשפעות ולכן נקראים שותפים על שם שיש להם כח הבחירה בקשר להשפעה.

ולפיכך, על אף שמודים הם בהנהגתו של ה' בבריאה יחד עם זאת מודים הם ועובדים לממוצעים אלו ומשני סיבות א. בתור הודאה - לפי שסו"ס ההשפעה באה מרצונם הטוב. ב. בתור תפילה ובקשה - לפי שבידם הבחירה והאפשרות להוסיף בהשפעה (אמנם לא מפני שהם מקור ההשפעה אלא מפני שדרכם עוברת ההשפעה)

שרש השיטה

שרשה של השיטה שלממוצע יש בחירה מתחילה בטעות כללית בהגדרת הצורך בממוצע כשהאדם רואה את השפעותיה של השמש "ממגד תבואות שמש" - שהיא משפיעה חום ומגדלת צמחים וכיו"ב כפי שנראה בחיצוניות מצד הטבע שגידול הצמחים תלוי דווקא בשמש הוא מצד שדווקא תכונות השמש מתאימים לגידול הצמחים וא"כ על אף שמאמין שבורא העולם הוא המנהיג והמשפיע הבלעדי בעולם מ"מ יש לשמש (או לכל ממוצע אחר) גם חשיבות שהרי סו"ס דווקא על ידיה ההשפעה מתממשת בגשמיות בעולם. וכתוצאה מכך (שנותן חשיבות כלשהו לממוצעים) נותן להם חשיבות גדולה יותר שיש להם דעה ובחירה

אולם שלילת הענין בתכלית היא ההכרה שאין בממוצעים שום חשיבות וזה שההשפעה עוברת דרכם הוא לא מפני שבורא העולם מוכרח ח"ו בממוצע בכדי להשפיע בגשמיות אלא אך ורק מצד רצון הבורא שההשפעות הגשמיות יתלבשו בלבושי הטבע ולא יבואו באופן ניסי, לכן קישר ההשפעות עם ממוצעים גשמיים. (ובפרט זה שונה המשל דלעיל "גרזן ביד החוצב" לנמשל שבגרזן מוכרח החוצב להשתמש בו וככל שהגרזן יהיה מחודד יועיל למלאכת החוצב משא"כ בממוצעים שאין צורך להקב"ה בממוצעים כלל ורק מפני רצונו בחר להשפיע דרך הממוצעים{חסר מקור})

המצווים בשלילתה

אמנם רק יהודי מצווה שלא לחשוב כי ישנו שיתוף, ועליו להאמין באחדות ה' שאין עוד מלבדו ושהכוכבים ומזלות הם רק כגרזן ביד החוצב - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. הגויים אינם מצווים להאמין כך, אך הם מצווים באיסור עבודה-זרה - כחלק משבע מצוות בני נח.

זאת משום ששרש אומות העולם הוא מע' שרים דנוגה - המעלימים ומסתירים על האמת שבאחדות ה', ולכן אין האומות מסוגלים לבוא לידי ביטול מוחלט כפי ששלילת השיתוף מחייבת, וטועים בכך שמחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך, באמרם שההוי-ה הקיימת משותפת לשני גורמים - בורא ונבראים. ובזה הם שוללים וכופרים בבלעדיות המציאות של ה' - אחדות ה' האמיתית, האומרת שאין עוד שום מציאות מלבדו.

ואף על פי שמודים במציאותו ואדנותו של הא-לקים בעולם, אולם כופרים באחדותו האמיתית של ה' - שאין עוד מלבדו.

אבל בני ישראל שנשמותיהם הן "חלק אלקה ממעל ממש", מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: "שמע ישראל גו' ה' אחד", וזאת על ידי החדרת התודעה של אחדות ה' האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח"ו.