יצחק רייטפורט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ספריו) |
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''יצחק רייטפרט''' הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד. | הרב '''יצחק רייטפרט''' הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד. | ||
== | ==קורות חיים== | ||
נולד לאביו רבי חיים, ובשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה. | נולד לאביו רבי חיים, ובשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה. | ||
גרסה מ־14:08, 7 ביולי 2014
הרב יצחק רייטפרט הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס, ראש כולל, מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד.
קורות חיים
נולד לאביו רבי חיים, ובשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 הצטיין בלימודו והיה אחד משבעת הקנים שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה.
מתגורר כיום בבורו פארק ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות תורה וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת אהלי תורה וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר בית רבקה בקראון הייטס לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם.
בעיר ביתר עילית ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפחות העיר.
ספריו
- הלכה למעשה בדין הפאות מהודו - בשנת תשס"ד הופץ בעיר בני ברק מודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין של הרב אלישיב שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה עבודה זרה. בעקבות כך, יצא הרב רייטפארט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארה"ב) ולקראת חג השבועות תשס"ד הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
- הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין - בסוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. בחודש אלול תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון[1]
קישורים חיצונים
- הקונטרס בעניין הפאות מהודו, (תשס"ד), באתר היברו בוקס.
הערות שוליים
- ↑ בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת הרשב"א דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.