שלום יהודה לייב גינזבורג

הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (ג' חשון תרפ"ה-ז' תמוז תשמ"ה) היה בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות תומכי תמימים, וממפיצי תורת החסידות בבני ברק.

תולדות חייו

נולד בג' חשון תרפ"ה כבן בכור לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא.

הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק אדמו"ר הרש"ב, אך שמו של אביו היה דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' יהודה לייב דוטליבוב ע"ה.

בשנת תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב, בישיבה נהיה תלמידו המובהק של הרה"ח הרב שאול ברוק ע"ה, בפטירותו קרע עליו קריעה.

בשנת תש"ח נישא למרת זהבה למשפחת חסידה.

[חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"], היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מחסידות אלכסנדר, באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות גור,

לאחר נישואיו גר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר בני ברק.

הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב פרנק ז"ל.

לאחר מלחמת תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד שנת תשי"ב), ולאחר מכן החל לעסוק בהנהלת חשבונות וכיו"ב.

לקראת שנת תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב משה דוב, שליח הרבי בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב יוסף שמחה, רב היישוב עומר, והרה"ח הרב חיים לוי יצחק - נשארו בארץ הקודש, הרי"ש כשליח, והרלוי"צ כתלמיד תו"ת.) לסידני, אוסטרליה, לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.

היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש.

במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (בפרט בי"ב תמוז וי"ט כסלו וכדומה) ושיעורי תניא וחסידות.

מידי שבת במנחה, היה נודד בין בתי הכנסת בשכונות החדשות דאז בבני ברק, לחזור דא"ח ברבים. בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' תמוז תשמ"ה נפטר והוא בן שישים.

משפחתו

• הרב יוסף שמחה גינזבורג - שליח הרבי ורב היישוב עומר.
• הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון וכותב טור שבועי בשבועון בית משיח.
• מרת רות הנדלס, חיפה.
• הרב משה דוב גינזבורג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.