י' באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←אירועים ביהדות) |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
*ב'ק"ה - לקראת סיום ה[[מבול]] שילח [[נח]] עורב מחלון התיבה. לאחר שיטוט קצר שב העורב לתיבה כיון שלא מצא מנוח לכף רגלו. | *ב'ק"ה - לקראת סיום ה[[מבול]] שילח [[נח]] עורב מחלון התיבה. לאחר שיטוט קצר שב העורב לתיבה כיון שלא מצא מנוח לכף רגלו. | ||
*[[תקנ"א]] - רבי [[פנחס שפירא]] מקוריץ, מחבר ספר 'אמרי פנחס', נפטר. | *[[תקנ"א]] - רבי [[פנחס שפירא]] מקוריץ, מחבר ספר 'אמרי פנחס', נפטר. | ||
*[[תרל"ח]] - רבי אליעזר לבטון, מחכמי ארם-צובא | *[[תרל"ח]] - רבי אליעזר לבטון, מחכמי ארם-צובא - סוריה, נפטר. | ||
*[[תרנ"ד]] - רבי ברוך ירושלמי, מחכמי קושטא | *[[תרנ"ד]] - רבי ברוך ירושלמי, מחכמי קושטא - טורקיה, מחבר ספר 'ברוך מבנים', נפטר. | ||
*[[תרנ"ו]] - רבי יצחק פרידמן מבוהוש (הראשון), נפטר. | *[[תרנ"ו]] - רבי יצחק פרידמן מבוהוש (הראשון), נפטר. | ||
*[[תש"ז]] - רבי משה יהודה לייב פרידמן מפאשקן, מחבר ספר 'ברכת משה', נפטר. | *[[תש"ז]] - רבי משה יהודה לייב פרידמן מפאשקן, מחבר ספר 'ברכת משה', נפטר. | ||
גרסה מ־22:43, 30 באפריל 2014
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י' באלול הוא היום העשירי בחודש אלול.
אירועים ביהדות
- ב'ק"ה - לקראת סיום המבול שילח נח עורב מחלון התיבה. לאחר שיטוט קצר שב העורב לתיבה כיון שלא מצא מנוח לכף רגלו.
- תקנ"א - רבי פנחס שפירא מקוריץ, מחבר ספר 'אמרי פנחס', נפטר.
- תרל"ח - רבי אליעזר לבטון, מחכמי ארם-צובא - סוריה, נפטר.
- תרנ"ד - רבי ברוך ירושלמי, מחכמי קושטא - טורקיה, מחבר ספר 'ברוך מבנים', נפטר.
- תרנ"ו - רבי יצחק פרידמן מבוהוש (הראשון), נפטר.
- תש"ז - רבי משה יהודה לייב פרידמן מפאשקן, מחבר ספר 'ברכת משה', נפטר.
ימי חב"ד
- תקנ"ח - נפתח התיק הפלילי נגד רבינו הזקן. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.
- תרנ"א - הרב משה הורנשטיין נישא למרת חיה מושקא הורנשטיין, בת אדמו"ר המהר"ש.
נולדו
- תשכ"א - הרב יוסף יצחק בלינוב, רב מרכז העיר בני ברק וראש כולל פעמי יעקב.
| הפתגם היומי - י' באלול - מלוח היום יום |
|---|
| גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט (=בירור, קביעה, איחוד) - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל: שקלים פרק ו' משנה ב', יבמות ס"ב עמוד א', בראשית רבה פרק כ'-.
זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות (=למסור עצמו עם כל הרצונות). |