אור הגנוז לצדיקים (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
זהותו של המחבר התגלתה בהסכמת המגיד רבי [[ישראל מקוזניץ]] לספר אחר שלו, סידור תפילה ישרה וכתר נהורא, שנתחבר על ידי רבי אהרן הכהן מאפטא ראב"ד זליחוב ובילגוריא, שם מזכיר המגיד כי הוא חיבר את הספר. | זהותו של המחבר התגלתה בהסכמת המגיד רבי [[ישראל מקוזניץ]] לספר אחר שלו, סידור תפילה ישרה וכתר נהורא, שנתחבר על ידי רבי אהרן הכהן מאפטא ראב"ד זליחוב ובילגוריא, שם מזכיר המגיד כי הוא חיבר את הספר. | ||
בשער ספר זה כתוב: "מלוקט מפי ספרים וסופרים קדושי עליון | בשער ספר זה כתוב: "מלוקט מפי ספרים וסופרים קדושי עליון , וכו', מיוסד על הפסוק ולעבוד בכל לבבכם, ועל פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד ביפך ובלבבבך לעשותו", דבר המזכיר ביותר את [[שער התניא]]. | ||
רבי אהרן זולדן<REF> בספרו שם הגדולים החדש ערך אור הגנוז לצדיקים.</REF> כותב: ורבים אומרים שחיברו אחד מתלמידי הגאון הרב מלאדי בעל התניא.<REF>עד כאן דבריו.</REF> אך דבר אינו נכון כאמור, שהרי ידוע שם מחברו שאינו תלמיד אדמו"ר הזקן. | רבי אהרן זולדן<REF> בספרו שם הגדולים החדש ערך אור הגנוז לצדיקים.</REF> כותב: ורבים אומרים שחיברו אחד מתלמידי הגאון הרב מלאדי בעל התניא.<REF>עד כאן דבריו.</REF> אך דבר אינו נכון כאמור, שהרי ידוע שם מחברו שאינו תלמיד אדמו"ר הזקן. | ||
גרסה מ־19:08, 17 במרץ 2014
הספר אור הגנוז לצדיקים יצא לראשונה בשנת תק"ס בעילום שם המחבר.
זהותו של המחבר התגלתה בהסכמת המגיד רבי ישראל מקוזניץ לספר אחר שלו, סידור תפילה ישרה וכתר נהורא, שנתחבר על ידי רבי אהרן הכהן מאפטא ראב"ד זליחוב ובילגוריא, שם מזכיר המגיד כי הוא חיבר את הספר.
בשער ספר זה כתוב: "מלוקט מפי ספרים וסופרים קדושי עליון , וכו', מיוסד על הפסוק ולעבוד בכל לבבכם, ועל פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד ביפך ובלבבבך לעשותו", דבר המזכיר ביותר את שער התניא.
רבי אהרן זולדן[1] כותב: ורבים אומרים שחיברו אחד מתלמידי הגאון הרב מלאדי בעל התניא.[2] אך דבר אינו נכון כאמור, שהרי ידוע שם מחברו שאינו תלמיד אדמו"ר הזקן.
המחבר פותח את הקדמתו לספר זה בכותרת "הקדמה לספר תניא" ולספר אור הגנוז", ומציין כי לבעבור שראינו ספר התניא, למי שלא למד כתבי הקודש מהארי"זל, הרי הוא לפניו כספר החתום, כל כן העתקנו הקדמה כוללת בדרך קצרה בכלות העולמות לבד, לא בדרך פרטית, למען יהיה מובן דברי הספר תניא הנקרא ספר של בינונים וספר אור הגנוז באר היטב" כו'.
כמעט בכל פרשה מיוסדים דבריו על ספר התניא והוא מביא קטעים שלימים מדברי קדשו, ועליהם הוא בונה את יסודותיו[3].