ניגון אִי וְו ווָאדיֶע

אִי ווָאדיֶע הינו ניגון חסידי תוסס שהושר ע"י חסידי חב"ד בברית המועצות בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות מסירות נפש עזה וביטחון עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד בזמנים קשים אלו.

מילות הניגון: אִי ווָאדיֶע מִי ניֶע פַּאטָאנִים, אִי וו'אָגְניֶע מִי ניֶע זְגַארִים.

בתרגום לעברית: בְּמַיִם לֹא נִיטָבַע, וּבָאֵשׁ לֹא נִישָׂרֵף.

הניגון הושר רבות בפני הרבי בשנות ה'תש"ל, כאשר יהודים רבים הצליחו לצאת את מסך הברזל והרבי ביקש בהתוועדות שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי רוסיה כאשר עדיין היו כלואים ברוסיה הקומוניסטית. הרבי גם הסביר (בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ד) את המסר של הניגון לתקופתינו אנו, בה איננו זקוקים או נדרשים למסירות נפש בפועל: "כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו ח"ו, כיוון שענינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על-ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני-זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת הענינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"רצוא" יהיה "שוב", ול"שוב" יהיה "רצוא".

"ובפרטיות יותר: "מים" קאי על ענין התורה, "אין מים אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להטבע" שם, ולשאר כל הענינים לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים לקב"ה, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על-פי שה"מים" דתורה הם מים טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם.

"ובסגנון דנגלה דתורה, לשון הגמרא במסכת יבמות - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי ח"ו - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך-להיות "תורה וגמ"ח"..

"ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא מצוות, מארי עובדין טבין, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על-ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים ח"ו, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות מים ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי הדעת הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...

http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm