יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יוסף קארו''' (מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים ה'רמ"ח), היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל, הידוע בעיקר בשל ספרו הקרוי בשם "השולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.  
'''רבי יוסף קארו''' (מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים רמ"ח-של"ה, 1488-1575), היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל, הידוע בעיקר בשל ספרו הקרוי בשם "השולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.  


== תולדותיו ==
== תולדותיו ==
שורה 15: שורה 15:


היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של הרמ"ק.
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של הרמ"ק.
נפטר בצפת ב[[י"ג ניסן]] [[תשל"ה]] בגיל שמונים ושבע.


== עם האר"י הקדוש ==
== עם האר"י הקדוש ==

גרסה מ־03:11, 7 בפברואר 2014

רבי יוסף קארו (מכונה בשם "הבית יוסף" על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים רמ"ח-של"ה, 1488-1575), היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל, הידוע בעיקר בשל ספרו הקרוי בשם "השולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.

תולדותיו

רבי יוסף קארו נולד בשנת הר'מ"ח לאביו רבי אפרים קארו, גורש יחד עם יהודי ספרד בשנת הר'נ"ב ועבר עם הוריו לפורטוגל משם גורשו גם עם יהודי פרטוגל לאחר ארבע שנים.

הגיע למצרים והתחבר שם עם רבי יעקב בירב ולמדו ביחד.

לאחר זמן קצר נפטר אביו רבי אפרים, המצב בביתו היה קשה ונאלץ לעבור לתורכיה לגור אצל דודו רבי יצחק שנפטר לאחר זמן.

לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן, לאחר זמן התחתן עם אשה שנייה שהייתה בתו של רבי יצחק סבע.

זכה שמגיד מהשמים ילמדו תורה.

חיבר את הספר הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת.

היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של הרמ"ק.

נפטר בצפת בי"ג ניסן תשל"ה בגיל שמונים ושבע.

עם האר"י הקדוש

רבי יוסף קארו היה מחותן עם האר"י שחתן את בתו עם בנו של מרן. רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים העידו לו(למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת הנגלה.