יהושע נתן גנסין

יהושע נתן גנסין היה מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ראש ישיבת חב"ד בסטרדוב.

שלחן ערוך יורה דעה, עם פתחי תשובה. ב' כרכים. ווילנא, תר"ל 1870. חותמות רבי "יהושע נתן ב"ר אורי ניסן גנעסין - מו"צ דפאצעפּ". עשרות הגהות בכתב ידו, בהן הוא מזכיר הרבה מ"דעת אדמו"ר" [משלחן ערוך הרב מלאדי, האדמו"ר רבינו שניאור זלמן]. הגאון רבי יהושע נתן גנעסין (ת"ר-תרפ"א), מגדולי רבני חב"ד. ראש ישיבה בסטארדוב ומשנת תרמ"ג כיהן כאב"ד קריטשוב. עבר אח"כ לכהן ברבנות עדת החסידים בפאצעפּ והקים שם ישיבה חשובה. רוב הרמי"ם בישיבת "תומכי תמימים" שהקים אדמו"ר הרש"ב היו מתלמידיו ורבנים רבים מרבני חב"ד נסמכו על ידו לרבנות. ראה אודותיו חומר מצורף. חלק א: סי' א-קפב. [8], 418 עמ'. חלק ב: סי' קפג-תג. [2], [419]-876 עמ'. כ-22 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, בלאי וקרעים. חלק מההגהות קצוצות. כריכות לא מקוריות.

= תולדות חייו

יהושע נתן נולד בשנת ת"ר לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב שניאור זלמן באסין מפוצ'פ, והתגוררו בסטרדוב שם נולד בנם אורי ניסן.

היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת המשפט נגד עדת החסידים, והיה אחראי על התכתובת עם הרבי המהר"ש בזמן העלילה.

בשנת תרמ"ג (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב"ד את העיר בעקבות ההלשנה) עבר לעיר קריטשוב ולאחר מכן לעיר פוצ'עפ שם נתמנה לאב"ד ופתח ישיבה. בנו מנחם נולד בפוצ'פ. רוב הר"מים שהיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היו מתלמידיו, ורבים מרבני חב"ד הוסמכו תחתיו.

הרבי הריי"צ כותב עליו באחד מהמכתבים: "הרב החסיד ר׳ הערשל נטע נ״ע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר׳ הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות" [= "הרב החסיד ר׳ הרשל נטע נ״ע היה מהרבנים החסידיים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ תורה ביראת שמים במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה היתה תעודת הכבוד חטובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר"].

העמיד תלמידים גאונים ויראי שמים, שכמה מהם נבחרו לשמש כר"מים בישיבות תומכי תמימים בליובאוויטש ובשצעדרין.

נפטר בשנת תרפ"א.

משפחתו

אורי ניסן ומנחם למדו בישיבה של אביהם בפוצ'פ, אך נפלו מעט להשכלה וציונות. אורי ניסן החל לכתוב בעיתונים עבריים שנדף מהם ריח ההשכלה והציונות.

אחיו מנחם היה שחקן תיאטרון ובמאי מהאבות המייסדים של "התיאטרון העברי בארץ ישראל", ממיסדי תיאטרון "הבימה", אך עם זאת בתמונות ממנו נראה עם זקן מלא, כיפה ופאות בולטות.

לקריאה נוספת

הרב זלמן שמעון דווארקין, כפר חב"ד, גיליון 895.