משתמש:שנוזל/יוסף יצחק פישר

מקור ותמונות אינפו

הצייר שנולד בברכת הרבי מציג צמאה לך נפשי: תערוכה חסידית בתל אביב בימים אלו מוצגת בתל אביב תערוכה של האמן יוסף יצחק פישר של דמויות חסידיות וחיים יהודיים. מבקרים רבים מגלים ענין רב בציורים המרשימים מסוג אמנות הרחוב "הגרפיטי" ● מסתבר שלא לחינם עוסקים הציורים בחסידות חב"ד, ומאחרי התערוכה מסתתר - כמה לא מפתיע - עוד נס של הרבי מלך המשיח ● לסיפור המלא ולתמונות כו תמוז התשע"ג (04.07.2013) בימים אלו מוצגת בתל אביב תערוכה של האמן יוסף יצחק פישר של דמויות חסידיות וחיים יהודיים. מבקרים רבים מגלים ענין רב בציורים המרשימים מסוג אמנות הרחוב "הגרפיטי".

מסתבר שלא לחינם עוסקים הציורים בחסידות חב"ד, ומאחרי התערוכה מסתתר - כמה לא מפתיע - עוד נס של הרבי מלך המשיח.

בשיחה עם חב"ד אינפו, מגולל האמן יוסף יצחק פישר את סיפורו האישי:

נולדתי בהרצליה בתשמ"ט, לאחר שהוריי לא הצליחו להרות ולזכות בפרי בטן, למרות שניסו כל טיפול אפשרי. רגע לנפי ייאוש, הם נסעו ל770 לבקש את בירכתו של הרבי. כמו אלפי אנשים אחרים הם קיבלו 'ברכה והצלחה' עם דולר וחזרו לארץ ולמרות שהסיכויים ברמה מבחינה רפואית היו נמוכים מאי פעם, אמי נכנסה להריון ולאחר כ 9 חודשים אני נולדתי.

בשנת תנש"א נסעתי בעצמי יחד עם אמא שלי לרבי. רציתי לפגוש סוף סוף את הדמות שבגללה נולדתי, ומעבר לזה כשיש לך תמונת ענק של הרבי בסלון אתה די מעוניין לפגוש את האיש הקדוש. א

אימי מספרת שכל הדרך במטוס בארה"ב אמרתי לה כמה אני רוצה לבקש דולר (בשביל אבא שלא נסע איתי) מהרבי. והיא אמרה לי שאין שום בעיה ושאני יבק, אבל כמובן שלא הייתי מסוגל לדבר עם הרבי, אבל לעומת זאת, קלטת הוידאו והתמונות שיש לי מהמפגש עם הרבי מראים שבעודי על היידים של אמא אני שר לו "הרבי שליט"א" (עוד לא היה אז "יחי אדוננו")

לא עברו 10 ד' אחרי שעברנו את התור אצל הרבי ושרתי לו, והמזכיר של הרבי מפציר באימי ובי לחזור אל הרבי . תור של אלפי אנשים זה לא דבר שקל לחזור בו אחורה אבל בכל זאת חזרנו. הרבי הפנה אלי את המבט ואמר לי במילים האלו: "זה עבור אבא" .

אין לי זכרון מספיק עמוק לזכור מה הרגשתי באותו רגע, אבל את הסיפור הזה אני גורר כל חיי כחלק ממי שאני, וכשהרבי יודע עמוקות לנפש האדם ונפשי שלי במיוחד.

חיי היו מסע ארוך של שינויים ופניות לכל מיני צדדים. למדתי בחב"ד נתניה עד כיתה ה' ולאחר מכן בבית ספר דתי ממלכתי בהרצליה, אח"כ בכפר בתיה ברעננה בבתי ספר שונים בכפר כל שנה.

במהלך שבע השנים האחרונות התמקדתי בביטוי עצמי בצורה ויזואלית. מצאתי את האמנות הרחוב/גרפיטי באיזה סרט קצר ומשם הבנתי שכל אדם יכול לצייר משהו בבית וללכת לרחוב ולשים אותו, בלי אישור בלי שמישהו יגיד לך מה בסדר ומה לא ופשוט להתבטא ולקבל במה של אלפי אנשים.

כך התחלתי מקקושים קטנים ועד לציורים מורכבים, ממדבקות וספריי מכחולים ומסגרות. הרגשתי תמיד שזה השטח הכי טבעי שלי. בהתחלה הדברים היו יותר מבולגנים אבל לאט לאט הם החלו לקבל קו יותר אחיד, סגנון יותר מוכר ועולם מושגים שהיה קשור בי.

לא מעט פעמים העולם מושגים הויזואלי בו השתמשתי היה יהודי-חסידי. בשנתיים האחרונות ממש התעמקתי רק בנושא הזה, פשוט כמו שזה. חסידים - פלורקלור יהודי ומה שבניהם.