ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (התקדמות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (התקדמות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של [[קריאת שמע]] ומשמעו הוא [[יחודא תתאה]] לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת [[יחודא עילאה]]. | "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של [[קריאת שמע]]. ומשמעו הוא [[יחודא תתאה]] לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת [[יחודא עילאה]]. | ||
==מקורו ואמירתו== | |||
הפסוק ברוך שם, או בקיצור בשכמל"ו, נאמר על ידי יעקב אבינו קודם שהסתלק. | |||
כאשר באו אליו השבטים ורצה לגלות להם את הקץ, ושאלם קודם לכן האם הם כולם שלמים, ואמרו: "'''שמע ישראל''' - אבינו, '''הוי' אלקנו הוי' אחד'''". ואז משמחתו אמר: "'''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'''" - שעזרני שמיטתי שלימה. | |||
משה רבינו לא כתב פסוק זה בתורה, אך הוא עבר במסורת ונכתב בגמרא{{הערה|מסכת פסחים נו, א.}}, הגמרא דנה האם לאומרו או לא, ומסיקה שצריך לאומרו אך בלחש. | |||
אנשי יריחו לא היו אומרים פסוק זה כלל, כיון שרצו שאהבתם לה' תהיה באופן של יחודא עילאה - [[שמע ישראל]]. אך חכמים תקנו שיאמרוהו אך בחשאי. | |||
בגמרא הובא [[משל ונמשל|משל]] {{הדגשה|אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה}}(מאכל זול). {{הדגשה|אם תאמר יש לה גנאי, לא תאמר יש לה צער?}}(אם לא תביא לה מפני שמאכל זה מגונה, הרי היא מצטערת כל זמן שאינה אוכלת). {{הדגשה|התחילו עבדיה להביא בחשאי.}}(כלומר{{הערה|ראה פירוש החתם סופר על אתר.}}, שזהו ביזיון שאנו כביכול אומרים קריאת שמע כמו בני יעקב, שאמרו זאת כיון שנסתפק אביהם). | |||
טעם נוסף שהובא בספרים הוא: שמלאכי השרת אומרים פסוק זה, וכך הוא לשון האדמו"ר הזקן בשלחן ערוך{{הערה|סי' תרי"ט בעיף ט.}}: | |||
{{ציטוט|תוכן=כשעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד | |||
:והורידו לישראל וצוה להם לאומרו בחשאי משל לאדם שגנב חפץ נאה מתוך פלטרין של מלך ונתנה לאשתו | |||
::ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצינעא בתוך ביתך לכן כל השנה אומרים אותו בלחש. | |||
:אבל ב'''[[יום הכיפורים]]''' שאנו דומין ל[[מלאכים]] כמ"ש בסי' תר"י אנו אומרים אותו בקול רם בפרהסיא:|מרכאות=כן}} | |||
==פירוש המילים== | ==פירוש המילים== | ||
| שורה 27: | שורה 44: | ||
*[[קריאת שמע]] | *[[קריאת שמע]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־15:23, 15 באפריל 2013
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של קריאת שמע. ומשמעו הוא יחודא תתאה לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת יחודא עילאה.
מקורו ואמירתו
הפסוק ברוך שם, או בקיצור בשכמל"ו, נאמר על ידי יעקב אבינו קודם שהסתלק.
כאשר באו אליו השבטים ורצה לגלות להם את הקץ, ושאלם קודם לכן האם הם כולם שלמים, ואמרו: "שמע ישראל - אבינו, הוי' אלקנו הוי' אחד". ואז משמחתו אמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - שעזרני שמיטתי שלימה.
משה רבינו לא כתב פסוק זה בתורה, אך הוא עבר במסורת ונכתב בגמרא[1], הגמרא דנה האם לאומרו או לא, ומסיקה שצריך לאומרו אך בלחש.
אנשי יריחו לא היו אומרים פסוק זה כלל, כיון שרצו שאהבתם לה' תהיה באופן של יחודא עילאה - שמע ישראל. אך חכמים תקנו שיאמרוהו אך בחשאי.
בגמרא הובא משל "אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה" (מאכל זול). "אם תאמר יש לה גנאי, לא תאמר יש לה צער?" (אם לא תביא לה מפני שמאכל זה מגונה, הרי היא מצטערת כל זמן שאינה אוכלת). "התחילו עבדיה להביא בחשאי." (כלומר[2], שזהו ביזיון שאנו כביכול אומרים קריאת שמע כמו בני יעקב, שאמרו זאת כיון שנסתפק אביהם).
טעם נוסף שהובא בספרים הוא: שמלאכי השרת אומרים פסוק זה, וכך הוא לשון האדמו"ר הזקן בשלחן ערוך[3]:
כשעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
- והורידו לישראל וצוה להם לאומרו בחשאי משל לאדם שגנב חפץ נאה מתוך פלטרין של מלך ונתנה לאשתו
- ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצינעא בתוך ביתך לכן כל השנה אומרים אותו בלחש.
- אבל ביום הכיפורים שאנו דומין למלאכים כמ"ש בסי' תר"י אנו אומרים אותו בקול רם בפרהסיא:
פירוש המילים
ברוך הוא מלשון המשכה, כמו "המבריך את הגפן", או "את המעיין".
שם כבוד מלכותו, הם שלושה כינויים לירידת החיות:
שם כמו מלך ששמו נקרא על כל המדינה.
כבוד התפשטות ההארה של האדם, שלכן הוא נראה מכובד.
מלכותו, מלכות היא דבר המתפשט לאנשי המדינה.
לעולם הוא המשכה לתוך עולמנו זה הגשמי.
ועד הוא באופן נצחי ללא הפסקה.