מסכתות בני"ך: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==ההדרן== | ==ההדרן== | ||
בשנת [[תש"מ]] אמר | בשנת [[תש"מ]] אמר [[הרבי]] הדרן על מסכתות אלו, החל ב[[יו"ד שבט]] והמשיכו ב[[התוועדות|התוועדויות]] שלאחריו. | ||
בתחילתו מביא | בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר ברייתא זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות הוא ענין קיום העולם, ביבמות שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום. | ||
לאחר מכן הובא ביאור ה"ערוך לנר" שהוא מחולק לשלום בין הקב"ה לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין הגוף והנשמה (ברכות הוא בין האדם למקום. יבמות הוא לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר הוא בין איש לאשתו (שהרי הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין). וכריתות הוא בין הנשמה לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו). | לאחר מכן הובא ביאור ה"ערוך לנר" שהוא מחולק לשלום בין הקב"ה לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין הגוף והנשמה (ברכות הוא בין האדם למקום. יבמות הוא לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר הוא בין איש לאשתו (שהרי הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין). וכריתות הוא בין הנשמה לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו). | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־17:51, 21 במרץ 2013
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
בארבעה מקומות בש"ס מסתיימת המסכת בברייתא: "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך", אל תקרי בניך אלא בוניך."
מסכתות אלו הן: מסכת ברכות, מסכת נזיר, מסכת יבמות ומסכת כריתות.
ההדרן
בשנת תש"מ אמר הרבי הדרן על מסכתות אלו, החל ביו"ד שבט והמשיכו בהתוועדויות שלאחריו.
בתחילתו מביא הרבי את דברי המהרש"א אשר ברייתא זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות הוא ענין קיום העולם, ביבמות שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום.
לאחר מכן הובא ביאור ה"ערוך לנר" שהוא מחולק לשלום בין הקב"ה לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין הגוף והנשמה (ברכות הוא בין האדם למקום. יבמות הוא לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר הוא בין איש לאשתו (שהרי הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין). וכריתות הוא בין הנשמה לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו).