'''כפר חב"ד''' נוסד כיישוב חקלאי המיועד ל[[חסיד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[שואה|השואה]].
[[תמונה:ספריה.jpg|left|200px|]]<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">ערך מומלץ</h3>'''ספריית אגודת חסידי חב"ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - איסטערן פארקוויי [[770]], ברוקלין נ.י. ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.
ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.
הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
<div style="text-align:left;">'''[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|לערך המלא]]'''</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>
תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, לא רחוק מ[[תל אביב]], ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.
בתחילה היו קשיים רבים, והרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] הקדישו כוחות רבים בכדי לסייע לכפר הצעיר להתפתח, למרות הכל.
במהלך השנים הכפר גדל והתפתח, ונכון לשנת [[תשס"ו]] מתגוררים בו למעלה מ-1500 משפחות, למעלה מ-8000 תושבים (הכפר המאוכלס ביותר בארץ). כמו כן, בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם במקום [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]"..<div style="text-align:left;">'''[[כפר חב"ד|לערך המלא]]'''</div>
גרסה אחרונה מ־22:46, 24 במאי 2011
ערך מומלץ
ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - איסטערן פארקוויי 770, ברוקלין נ.י. ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.
