הבדלים בין גרסאות בדף "שלום יהודה לייב גינזבורג"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרה"ח הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' (אריה) ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[ | + | הרה"ח הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' (אריה) ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[תרפ"ה]] לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא. |
היה הבכור, אחריו נולד אחיו הרה"ח הרב יצחק (איצ'קה), ואחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל. | היה הבכור, אחריו נולד אחיו הרה"ח הרב יצחק (איצ'קה), ואחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
[חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"], | [חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"], | ||
| − | היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל | + | היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מ[[חסידות אלכסנדר]], באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות [[גור]]], |
לאחר נישואיו גר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]]. | לאחר נישואיו גר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]]. | ||
גרסה מ־15:30, 10 במאי 2011
הרה"ח הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (אריה) ע"ה נולד בג' חשון תרפ"ה לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא.
היה הבכור, אחריו נולד אחיו הרה"ח הרב יצחק (איצ'קה), ואחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל.
הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' יהודה לייב דוטליבוב ע"ה.
בשנת ה'תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב, בישיבה נהיה תלמידו המובהק של הרה"ח הרב שאול ברוק ע"ה, בפטירותו קרע עליו קריעה.
בשנת תש"ח נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה,
[חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"], היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מחסידות אלכסנדר, באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות גור],
לאחר נישואיו גר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר בני ברק.
הוסמך לרבנות ע"י הרב הרצוג והרב פרנק ז"ל.
לאחר מלחמת ה'תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד ה'תשי"ב). מאז תשי"ב לא עבד כשו"ב, אלא בהנהלת חשבונות וכיו"ב.
לקראת שנת ה'תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב משה דוב שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב יוסף שמחה, רב היישוב עומר, והרה"ח הרב חיים לוי יצחק שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו בארץ הקודש, הרי"ש כשליח, והרלוי"צ כתלמיד תו"ת.) לסידני, אוסטרליה, לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.
אומן במסירת סיפורים ואמרות היה, של הרב ברוק ובכלל. עסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש
במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (בפרט בי"ב תמוז וי"ט כסלו וכדומה) ושיעורי תניא וחסידות.
מידי שבת במנחה, היה נודד בין בתי הכנסת בשכונות החדשות דאז בבני ברק, לחזור דא"ח ברבים. בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' תמוז תשמ"ה נפטר והוא בן שישים.
משפחתו
- בנו הבכור - הרה"ח הרב יוסף שמחה שי' - שליח כ"ק אד"ש ורב היישוב עומר.
- הרה"ח הרב חיים לוי יצחק שי' - משפיע בישיבת תות"ל ראשון לציון וכותב טור שבועי בעיתון "בית משיח".
- מרת רות הנדלס תי', חיפה.
- הרה"ח הרב משה דוב גינזבורג - שליח כ"ק אד"ש ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.
