עריכת הדף "תקנות רבותינו נשיאינו"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''תקנות רבותינו נשיאינו''' הינם מכלול של הוראות כלליות שהורו לחסידים על מנת לאפשר להם להתעלות ו[[התקשרות|להתקשר]] אליהם, והם אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות.
+
{{בעבודה מתמשכת}}
 
 
במקומות רבים מתבטא הרבי כי קיום התקנות משפיע על האדם שפע של כל טוב בגשמיות וברוחניות.
 
  
 
==מהות התקנות==
 
==מהות התקנות==
בשיחה מיוחדת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14 שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה].}} ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי [[נשיא הדור|נשיאי ישראל]] בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.
+
בשיחה מיוחדת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14 שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה].}} ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי [[נשיא ישראל|נשיאי ישראל]] בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.
  
ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"{{הערה|[[מסכת מגילה]] בסופה. הובא גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט ס"ד.}}, כך הם גם התקנות בכל דור ודור על ידי ה'משה רבינו' של אותו הדור.
+
ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"{{הערה|[[מסכת מגילה]] בסופה. הובא גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט ס"ד.}}, כך הם גם התקנות בכל דור ודור.
  
 
==קיום התקנות==
 
==קיום התקנות==
קיום תקנות חכמי ישראל שבכל דור הוא מצוה מן התורה, כמו שכתב [[הרמב"ם]]{{הערה|הקדמת ספר המצות שורש א. היד החזקה ריש הלכות ממרים.}}: "כל מה שאמרו חכמים לעשותו וכל מה שהזהירו ממנו כבר צווה משה רבינו בסיני שיצוונו לקיימו, והוא אמרו 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, '''והזהירנו מעבור בדבר מכל מה שתקנו או גזרו''', ואמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'"{{הערה|1=גדר החיוב התבאר באריכות על ידי הרבי ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/31 שיחת יום ב' דחג השבועות סעיף י'].}}, וכן התבטא הרבי כי "ציווי ופקודה של הרבי (וגם בקשה שלו, כפי שאמר פעם: "בקשה שלי היא פקודה"), שיש חיוב לקיימה ככל מצוות דרבנן שחיובם נלמד מ"לא תסור מן הדרך אשר יגידו לך" . . שלדעת הרמב"ם העובר על מצות סנהדרין . . עובר על מ"ע ומל"ת מן התורה, ועד"ז אצל חסידים בנוגע לקיום ציווי ופקודה של הרבי באופן ד"לא תסור גו'", כיון שהרבי הוא עמוד ההוראה וממנו חק ומשפט יוצא לכל תלמידיו שהם חסידיו, וכשעוברים על ציווי ופקודה של הרבי ה"ז כמו שעוברים על מ"ע ומל"ת"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/26/index.htm שיחת כ' מנחם אב תש"י סעיף ט"ו].}}.
+
קיום תקנות חכמי ישראל שבכל דור הוא מצוה מן התורה, כמו שכתב [[הרמב"ם]]{{הערה|הקדמת ספר המצות שורש א. היד החזקה ריש הלכות ממרים.}}: "כל מה שאמרו חכמים לעשותו וכל מה שהזהירו ממנו כבר צווה משה רבינו בסיני שיצוונו לקיימו, והוא אמרו 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, '''והזהירנו מעבור בדבר מכל מה שתקנו או גזרו''', ואמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'"{{הערה|1=גדר החיוב התבאר באריכות על ידי הרבי ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/31 שיחת יום ב' דחג השבועות סעיף י'].}}.
 
 
בנוגע לאופן קיום התקנות הורה הרבי שיש לעשות אותם לא מפני שמבינים אותם בטעם ודעת, אלא בביטול מוחלט ובקבלת עול שעל ידי זה לוקחים את ה'עצם' של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/13/index.htm שיחת יום שמחת תורה תשט"ז סעיף טז].}}.
 
 
 
הרבי תבע מהחסידים לקיים את התקנות באופן רציף ועיקבי, ולא לבטל את קיום התקנות של הרבי אפילו פעם אחת. ובלשונו: "להזהר שלא תהי' חלישות ח"ו בענין ההתקשרות אל הרבי, היינו, לא רק שלילת הפסק ההתקשרות ח"ו, אלא גם שלילת איזו חלישות עכ"פ בקיום תקנותיו של הרבי . . שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/שיחת ש"פ וארא מברכים החודש שבט, תשי"ב סעיף ז'].}}.
 
  
בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא [[שליח]] שלו: "אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"{{הערה|בנוגע ל[[גזירת המשקה]] - ב[[יחידות]] לחברי [[מזכירות הרבי|המזכירות]] והנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארה"ב|צא"ח]] ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.
+
בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא [[שליח]] שלו"אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"{{הערה|בנוגע ל[[גזירת המשקה]] - ב[[יחידות]] לחברי [[מזכירות הרבי|המזכירות]] והנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארה"ב|צא"ח]] ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.
  
 
חסידים נוהגים לומר כי כשם ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", וכדי להיות קשור לקב"ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע ל[[התקשרות]] לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.
 
חסידים נוהגים לומר כי כשם ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", וכדי להיות קשור לקב"ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע ל[[התקשרות]] לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.
 
באחת השיחות הביא הרבי את הביטוי החסידי: "אשרי ובא לציון - מהיכי תיתי, אבל על השיעורים של חת"ת יש לשמור בכל התוקף"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_4614_508.pdf שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשל"ו, שיחות קודש חלק ב' עמוד 497].}}, מכיון שזו תקנה השייכת לנו יותר מאשר תקנת חכמים בדורות הקדמונים.
 
  
 
==תקנות רבותינו נשיאינו==
 
==תקנות רבותינו נשיאינו==
 
===אדמו"ר הזקן===
 
===אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג [[אדמו"ר הזקן]] מספר תקנות וחידושים, חלקם ייעודיות עבור קהל החסידים, וחלקם תקנות כלליות של הידורי מצוה, אותם תיקן עבור כלל ישראל:
+
 
*[[תקנות ליאזנא]] - תקנות המגבילות ומגדירות את אופן [[נסיעה לרבי|נסיעת החסידים אל הרבי]] ואת זמני הנסיעות.
+
[[אדמו"ר הזקן]] היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג [[אדמו"ר הזקן]] מספר תקנות וחידושים:
*[[תקנת הסכינים המלוטשות|סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
+
*[[תקנות ליאזנא]]
*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ר הזקן ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
+
*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
 +
*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
 
*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
 
*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
 
*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
 
*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
 
*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
 
*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
 
*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.
 
*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.
*[[שליח ציבור|שלוחי ציבור]] - כחלק מעיסוקו ודרישתו להחדיר את [[עבודת התפילה]] בין החסידים במתינות, תיקן לבחור אנשים קבועים הראוים לעבור כשלוחי ציבור על פי הגורל או בריצוי רוב המנין, שיתפללו מילה במילה בדרך המיצוע בקול רם מבלי להאריך או לקצר יתר על המדה{{הערה|1=[[קונטרס אחרון - פרק ט']].}}.
 
  
מבין כלל התקנות ראה אדמו"ר הזקן כזכות לעצמו שלושה תיקונים עיקריים: תיקון המקווה שיהיה נח לחמם אותה, סכינים מלוטשות, ובטול המטות הרחבות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Hecht%20-%20Tammuz%205,%205770.pdf זכרון הרז"ש דווארקין עמוד 59].}}.
+
תייתי לי וכו'.
 +
 
 +
באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור:
 +
 
 +
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=השמרו והזהרו מאד מאד על ה[[תורה]] ועל ה[[תפילה|עבודה שבלב זו תפלה]] בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות|מקור=[[קונטרס אחרון - פרק ט']]}}
 +
 
 +
===אדמו"ר האמצעי===
 +
 
 +
===אדמו"ר הצמח צדק===
 +
 
 +
===אדמו"ר המהר"ש===
  
 
===אדמו"ר הרש"ב===
 
===אדמו"ר הרש"ב===
*[[בור על גבי בור]] - בניית מקוואות טהרה בצורה מהודרת, המוסיפה בטהרת ישראל.
+
*[[בור על גבי בור]].
*[[אורח לצדיק]] - השתטחות על ציוני רבותינו נשיאינו באמצעות שליחי ציבור נבחרים.
+
*[[אורח לצדיק]].
  
 
===אדמו"ר הריי"צ===
 
===אדמו"ר הריי"צ===
*[[חת"ת]] - אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהלים]] ו[[תניא]].
+
*אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהילים]] [[ותניא]].
*[[שבת מברכים#מנהגי שבת מברכים|אמירת תהלים בשבת מברכים]] - אמירת ספר התהלים ב[[שבת מברכים]] קודם התפילה, על מנת להשפיע ברכה לכל ימי החודש כולו.
+
*ספר תהילים בשבת מברכים
*[[:קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו|ניגוני רבותינו נשיאינו]] - להכריז של מי מרבותינו נשיאינו כל ניגון{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%22%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%22 יומן תשרי תשנ"ב].}}.
 
  
 
===הרבי שליט"א===
 
===הרבי שליט"א===
 +
 
{{תקנות הרבי}}
 
{{תקנות הרבי}}
*[[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] - לימוד ספרי 'היד החזקה' בשלושה מסלולים, מתוך מטרה לאחד את כללות ישראל.
 
*[[ספר התניא#לימודו|תניא לפני התפילה]] - לימוד פרק תניא כהכנה לתפילה - ועם הדגשה על [[חזרת פרק מ"א לפני התפילה|פרק מ"א]].
 
*[[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] - עיסוק בעניני בית המקדש בשבועות של [[בין המיצרים]], על יסוד דברי חז"ל כי העוסק בתורת הבית מעלה עליו הקב"ה כאילו בונה אותו ממש.
 
*[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] - לימוד עניני גאולה ומשיח מתוך מטרה לקרב ולזרז ולהתחיל לחיות בזמן הגאולה.
 
*[[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] - לימוד כל חלקי התורה אור ולקוטי תורה מידי שנה.
 
*[[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] - הוספה בלימוד החסידות בימי חודש כסלו, באמצעות לימוד יומי של קטעים מכל תורת רבותינו נשיאינו.
 
*[[סיומי מסכת בתשעת הימים]] - הפיכת ימי האבל של 'תשעת הימים' לששון ושמחה, על ידי ההוספה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ועריכת סיומי מסכת ברבים.
 
*[[כתיבת חידושי תורה]] - כתיבת ופרסום קבצי חידושי תורה, מתוך מטרה להגדיל תורה ולהאדיר.
 
*[[תהלוכה]] - עריכת תהלוכות לבתי כנסת מרוחקים בחגים ובמועדים מתוך מטרה להביא גם אליהם את שמחת החג.
 
*[[סמיכה לרבנות]] - השלמת לימודי סמיכה לרבנות על ידי בחורים מבוגרים קודם חתונתם.
 
*[[כינוס תורה]] -עריכת כינוסי תורה בסמיכות לשלושת הרגלים.
 
*[[תקנת המשקה]] - איסור שתיית משקאות חריפים יתר על רביעית בכל התוועדות, לצעירים מתחת גיל ארבעים.
 
*[[תפילין רבינו תם#הנחתם|תפילין רבינו תם]] - הנחת תפילין דרבינו תם כבר על ידי בחורים צעירים בגיל בר מצוה.
 
*[[דברי כיבושין]] - חידוש מנהג אמירת דברי כיבושין בימי התעניות בסמיכות לתפילת מנחה, מתוך מטרה לעורר את לב הציבור לתשובה ומעשים טובים.
 
*[[שמחת בית השואבה#בדורנו|שמחת בית השואבה]] - עריכת חגיגות שמחת בית השואבה ברחובה של עיר.
 
*[[ילדי ישראל#מראות לא טהורים|מניעת מראות לא טהורים מילדים]] - השתדלות לשמור על טהרתם של ילדי ישראל בכך שיראו רק מראות טהורים, ולמנוע מהם ראיית חיות וצורת טמאות, העלולות להשפיע על תכונות נפשם.
 
*[[הריני מקבל (תפילה)|הוספות לתפילה]] - הוספות ותיקונים שונים בנוסח התפילה.
 
*[[עשה לך רב]] - מינוי [[משפיע]] אישי לכל חסיד, שיסייע לו לבחון את מעמדו ומצבו בעבודת ה' בצורה בלתי משוחדת וייעץ לו כיצד להתקדם בעבודתו האישית.
 
*[[קביעת קופת צדקה בקיר המטבח]] - הפיכת קירות הבית עצמם לקדושה, על ידי קביעת קופת צדקה בקיר המטבח.
 
*[[מבצע יום הולדת|יום הולדת]] - הפיכת יום ההולדת לאירוע משמעותי, במהלכו מקבל האדם החלטות טובות, מוסיף בתורה ובמצוות, ועורך [[התוועדות חסידית]] לרגל המאורע.
 
*[[רגע של שתיקה]] - ערך אוניברסלי של הקדשת זמן להתבוננות בתחילת היום על משמעות החיים ומציאות הבורא.
 
*[[חיבור החג עם ימי החול]] - חיבור מועדי ישראל עם ימי החול, מתוך מטרה להמשיך את הכוחות והקדושה שמקבלים במהלך החג עם חיי היום-יום האפרוריים.
 
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
*הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב
 
*הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון ערב ראש השנה תשפ"א - דברי הרבי קודש קודשים {{*}} הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון, גליון 1881 עמוד 18
 
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:התקשרות]]
 
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)