עריכת הדף "תפילת נעילה"

[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]]
[[קובץ:יום הכיפורים אילוסטרציה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"לשנה הבאה בירושלים"]]
'''תפילת נעילה''' היא התפילה החמישית הנאמרת לקראת סיום [[יום הכיפורים]]. בתפילה זו מתגלית ה"[[יחידה]] שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמת היהודי. על שם תפילה זו נקרא יום הכיפורים כולו "יום שנתחייב בחמש תפילות" וכולו קשור לבחינת ה"יחידה שבנפש".

==רקע==
בימי התעניות הקבועים בלוח השנה היהודי אין מתפללים תפילת נעילה. אך בעבר, בתעניות ציבור שהיו נקבעות בזמן בצורת או בנסיבות אחרות, נהוג היה להתפלל תפילת נעילה. כיום לא נהוג לערוך תעניות ציבור מסוג זה, ועל כן תפילת נעילה נאמרת רק ב[[יום הכיפורים]].

==שם התפילה ומהותה==
שם התפילה נעילה הוא משום שמתפללים אותה לעת ערב, לאחר תפילת מנחה, כשהשמש כבר עומדת במערב סמוך לשקיעתה. בשעה זו של היום היו נועלים את שערי ההיכל ב[[בית המקדש]], ובאופן סמלי, בזמן הזה ננעלים שערי השמים, כך שזו ההזדמנות האחרונה לעשות [[תשובה]].

הסבר נוסף לשם נעילה הוא כי בשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל. בזמן זה עם ישראל נמצאים לבד יחד עם ה' בהיכלו. ברגעים האלו אף אחד לא יכול לקטרג על עם ישראל וה' מקבל את כל התפילות והבקשות.

בתורת הסוד ובחסידות מוסבר שבתפילת נעילה מתגלית דרגת [[יחידה]] שבנפש; בנשמה יש חמישה רבדים, החלק הכי גבוה הוא ה"יחידה שבנפש", שהיא בעצם נקודת החיבור של יהודי עם אלוקים. פעם אחת בשנה, ביום כיפור, מתגלה החיבור העצמי הזה בין עם ישראל לאביהם שבשמים – וזה קורה בתפילת נעילה, שהיא התפילה החמישית כנגד הדרגה החמישית - יחידה.

בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סה"ש תורת-שלום עמ' 35}}, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמייים ומכל שכן רוחניים".

==סדר התפילה ומנהגי חב"ד==
===תפילת נעילה===
זמן תפילת נעילה מתחיל כשהחמה בראש האילנות, כלומר קרוב לתחילת שקיעת החמה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכ"ג ס"ב, וכן בכמה פרטים להלן}}. לפני אמירת 'אשרי' פותחין את ארון הקודש, והוא נשאר פתוח עד אחרי תקיעת השופר שבסיום התפילה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 64. לוח כולל-חב"ד}}.

אומרים אשרי ובא לציון, (שלא אמרום במנחה) ולאחר מכן הש"ץ אומר חצי קדיש. בקדיש זה וכן בקדיש תתקבל שבסיום התפילה, אומרים "לעילא ולעילא מכל ברכתא". לאחר מכן הקהל מתפלל את תפילה העמידה. בתפילת נעילה אומרים "חתמנו" (במקום "כתבנו"), "וחתום" (במקום "וכתוב"), "ניזכר ונחתם" (במקום "ניזכר ונכתב"). אין אומרים "על חטא" בתפילת נעילה. לאחר מכן מתחיל השליח ציבור את חזרת התפילה בצירוף פיוטים וקטעים מיוחדים בקול.

אם יום הכיפורים חל בשבת אומרים בתפילת נעילה - "שבתות... בם", כמו במנחה. אומרים "היום יפנה" גם אם כבר העריב היום{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59, וכן בכמה פרטים להלן}}.

בתפילת נעילה אומרים הן בתפילת הלחש והן בחזרת הש"ץ את הקטע "אתה הבדלת אנוש מראש" בו מופיע הפסוק "שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". על פסוק זה יש [[ניגון שובו שובו|ניגון מיוחד]] שהיה נשמע מ[[אדמו"ר המהר"ש]].

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט, א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו".

===שמע ישראל===
בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "[[ה' הוא האלוקים]]" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה הייתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, י}}.

אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}.

===המארש===
[[קובץ:מארש נפוליון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת [[מארש נפוליאון]] בסיום תפילת נעילה על הכיסא, עד תשמ"א]]
[[קובץ:מארש נפוליאון יחיאל אופנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון על גרם המדרגות, תשמ"ב ואילך. ציור: יחיאל אופנר]]

באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', בכמה קהילות מנגנים את '[[מארש נפוליאון]]'{{הערה|ספר-השיחות תשמ"ט, כרך ב, עמ' 571, בהערה 83}} וכן הוא המנהג בחב"ד כפי שהובא ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|"מנגנים כל המתפללים 'מארש'. אחר כך - התקיעה"}}.

מחזה מיוחד היה לראות את [[הרבי]] מנופף בידיו בעידוד ה"מארש" (עד שנת [[תשמ"א]] היה עולה על כסאו, בשנים שלאחר מכן, התקינו לשם כך גרם מדרגות מיוחד, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו).

===התקיעה===
לאחר מכן תוקעים בשופר תקיעה אחת "תקיעה גדולה". בטעם התקיעה נכתבו בשולחן ערוך שני טעמים האחד שהיא סימן לסילוק השכינה למעלה כמו שהיה במתן תורה שכשעלתה השכינה נאמר "במשוך היובל וגו'" ונאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר". והטעם השני בתקיעה זו להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, יב}}.

מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - [[770]] אצל [[הרבי]], שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמב וכן בפרטים נוספים להלן}}. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.

לאחר התקיעה אומרים: "[[לשנה הבאה בירושלים]]". בחלק מהשנים הרבי היה אומר הכרזה זו על גבי המדרגות שהציבו על בימתו למארש, ולאחריה עוד ממשיך היה לעודד את שירת המארש עד רדתו אל הסטנדר.

לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהלים האחרונים של ספר התהלים אשר קבלה מ[[הבעל שם טוב]] שקיבל מאת [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם.

===ערבית במוצאי יום הכיפורים===
אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם 
כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ה[[הבדלה]] את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו.

במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}. אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/musicnews/89361 מכל נדרי עד נעילה] נוסח התפילה על ידי הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] הש"ץ בבית חיינו - [[770]]

{{כיפור}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:תפילה]]