עריכת הדף "תענית תשעה באב"

[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירה [[קינות]], תשעה באב [[תש"נ]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=ט' במנחם אב}}
'''תשעה באב''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. יום זה הוא החמור ביותר מבין הצומות ש[[מדרבנן]], והוא נוהג החל מהלילה. כאשר [[ט' במנחם אב]] חל ב[[שבת]], נדחה התענית ליום ראשון, [[י' במנחם אב]].

יום זה הוא גם יום לידתו של [[משיח]]. ב[[ביאת המשיח]], יהפך תשעה באב - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]].

==אירועי היום==

ב[[משנה]]{{הערה|תענית פ"ד משנה ו.}} נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע תשעה באב ליום צום:

*בליל תשעה באב [[עם ישראל]] בכה על דברי ה[[מרגלים]], ונגזר שלא יכנסו ל[[ארץ ישראל]].
*[[בית המקדש הראשון]] נחרב על ידי ה[[בבל|בבלים]].
*[[בית המקדש השני]] נחרב על ידי הרומאים. 
*טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח [[הר הבית]]. 
*חורבן העיר ביתר על ידי הרומאים וסיום מרד בר כוכבא. 580 אלף יהודים נרצחו.

עוד אירועים:
*גירוש יהודי אנגליה בשנת ה'נ.
*גירוש [[צרפת]] הגדול בשנת ה'ס"ו
*גירוש [[ספרד]] בשנת ה'רנ"ב
*הצטרפות [[גרמניה]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ד]]
*[[גירוש גוש קטיף]] בשנת [[תשס"ה]]

==מהלכות וממנהגי תשעה באב==
ביום זה נהוגים מנהגי [[אבלות|אבל]], ואסורים אכילה ושתיה, וכן רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה - כמו ב[[יום הכיפורים]]. חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של [[י' באב]].
[[קובץ:ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ.jpg|ממוזער|ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ]]

חלק מהמנהגים, מתחילים כבר בערב תשעה באב בחצות היום:
*מאז חצות נמנעים מלימוד עניני תורה כיון שהם משמחי לב, מלבד אלו העוסקים בעניני אבלות{{הערה|לרב [[אפרים פיקרסקי]]{{מקור}}שיום הולדתו [[י' באב]] חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).}}.
*בסעודה המפסקת אוכלים כל אחד לעצמו, ולא בהתכנסות, עם תבשיל אחד בלבד, ונוהגים לאכול ביצה טבולה באפר{{הערה|על פי עדותו של ר' חס"ד הלברשטאם, הרבי נוהג ליטול ידיים לסעודה ולאכול בייגל (ככל הנראה מכיון שצורתו עגולה, מאכל אבלים), עם ביצה, וכאשר שנה אחת לא היה בייגל, שאל על כך הרבי ולבסוף אמר שעשה לעצמו בייגל באמצעות חור שיצר בלחם שהניחו לפניו. הרב חיים זילבר, דבר החסידות ואתחנן תש"פ.}}.
*יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.
*ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין{{הערה|אם כי [[רבותינו נשיאינו]] נהגו בחשאי להניח תפילין גם בשחרית}}, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]] והשלמות מתפילת שחרית.
*קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה.
*מסירים הפרוכת מארון הקודש, עד חצות היום.
*עורכים [[סיומי מסכת|סיום]] על מסכת מועד קטן, שעוסק בעניני אבלות.

בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 28.}}.

===לימוד תורה בתשעה באב===
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן [[בית המקדש]] ופירושים על [[מגילת איכה]].

את לימודי ה[[חת"ת]] של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את ה[[חת"ת]] של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור ה[[רמב"ם]] היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. [[הרבי]] אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[מגילת איכה]] (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

== לידת המשיח ==
ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]]{{הערה|להעיר, כי בתשעה באב מתחילים "תשעה ירחי לידה" עד לי"א ניסן.}} ששמו מנחם{{הערה|ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - [[תשב"ץ]] חלק ג' סימן י"ח.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.

אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערה|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם [[שטריימל]] ביום זה.

הרבי כותב שהיות ו[[משיח]] נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי [[קידוש לבנה|לקדש את הלבנה]] תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.

==תשעה באב שחל בשבת==
כאשר תשעה באב חל ב[[שבת]], התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת.
ב[[שבת]] עם קביעות כזאת, ראו על [[הרבי]] שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף ב[[שיחות]] רבות ביאר את מעלת התענית כשחלה בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה. ובפרט ששבת עצמה קשורה לגאולה כנאמר "מזמור שיר ליום השבת" ופירושו "לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים{{הערה|מסכת תמיד בסופה}}".

כשתשעה באב חל בשבת, באופן קבוע זאת תהיה [[שבת חזון]] והעניינים המיוחדים בשבת זו בה "מראים לכל אחד ואחד מישראל המקדש דלעתיד מרחוק", מדגישים יותר את התגלות המשיח ביום זה{{הערה|שיחת ש"פ דברים ה'תנש"א. ראה ערך [[דבר מלכות דברים]].}}.


===אצל רבותינו נשיאינו===
בשנת [[תרס"ג]] חל תשעה באב בשבת, ואת הסעודה מפסקת ערך אדמו"ר הרש"ב עם מיני חלב, מטעמי בריאות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/318.htm הערות לכתר שם טוב אות שיח, הוצאת קה"ת].}}.

==ראו גם==
*[[קינות לתשעה באב]]

==לקריאה נוספת==
*'''מבית המלכות''', כתבי יד קודש בקשר עם תשעה באב, נחמה ולידת משיח, שבועון כפר חב"ד 1917 עמוד 16
*'''מנחם ציון''', מנהגי האבלות של תשעה באב, שבועון כפר חב"ד גליון 1917 עמוד 35

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=132&hilite= ביאורי הרבי על תשעה באב] בספר 'שערי המועדים - חודש אב''''
*[http://chabad.info/files/eycha.pdf המאמר של אדמו"ר הצ"צ ללימוד בתשעה באב]{{PDF}} - {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%91-%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A0/ הסיבה לקידוש לבנה במוצאי הצום – כיון שהיום נולד משיח]''' - מכתב מהרבי {{אינפו}}
* הרב [[יצחק ערד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55989 "פנימיות החורבן"]''' {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63153 8 טיפים לצום קל]
*{{קישור חבד און ליין|98846|מכתב הרבי הריי"צ המתאר את אירועי תשעה באב ● מטלטל||י' אב תשע"ו}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/693968/ רבי לילדים: הַשּׁוֹר שֶׁגָּעָה • שעת סיפור]''' {{וידפו}}
*מאניס פרידמן, '''[https://col.org.il/news/146862 למה אנחנו עדיין צמים בתשעה באב?]''' {{וידאו}}{{COL}}

;מדיה עם הרבי
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1231 תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ז] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63164 שנת תשמ"ט] {{*}} [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1990 שנת תש"נ] {{*}} [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=423 שנת תנש"א] {{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/609759/ רבי דרייב מציג: תשעה באב עם הרבי]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132586 ימים טובים לישראל: מה לומדים מהסמיכות של ט"ו באב לט' באב]''' {{COL}}{{וידאו}}

;הלכות ומנהגים
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/08/04-08-2022-09-29-52- ספר המנהגים תשעה באב בהוצאת מכון פענוחים]''' {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/692551/ שיעור הכנה מיוחד בהלכות תשעה באב עם הרב הראל]''' {{וידפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55992 דיני ומנהגי תשעה באב]''' {{אינפו}}
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3512 הלכות ומנהגי תשעה באב]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

{{בין המיצרים}}
{{חגים וזמנים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:בין המצרים]]