עריכת הדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: בסיס הנתונים ננעל לצורך תחזוקה. בזמן זה לא ניתן לשמור את הטקסט הערוך. באפשרותך להעתיק ולהדביק את הטקסט לתוך קובץ טקסט ולשמור אותו למועד מאוחר יותר.
מנהל המערכת שנעל את בסיס הנתונים סיפק את ההסבר הבא: שדרוג האתר
(על־ידי Men770 ב־13:17, 18 ביוני 2024)
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר. | המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר. | ||
| − | הרבי מביא שבשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה | + | הרבי מביא שבשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה והאדם היחיד שלא היה מסוכן בשבילו הצום זה היה אסתר שהייתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 405–409, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}. |
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
