עריכת הדף "תעניות תשובה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מכיוון ששיעור זה צמוד למחיר הכבשים{{הערה|שיעור י"ח פשיטין הוא מחיר הכבש לדעת המגן אברהם, ולכן י"ב פשיטין הם שני שליש ממחיר כבש (סימן שלד שם).{{ש}}אמנם המגן אברהם התייחס רק לתשלום י"ח פשיטין במקום הקרבן, ששיעור זה משתנה לפי מחיר הכבש, אך במכתב הרבי ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט]) לומד בדעתו שגם תשלום י"ב פשיטין במקום תענית משתנה לפי מחיר הכבש.}}, לכן בזמן שמחיר הכבשים עולה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|אגרות קודש שם. ושם מבואר, שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, שנקבע לפי שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] - מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}. | לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מכיוון ששיעור זה צמוד למחיר הכבשים{{הערה|שיעור י"ח פשיטין הוא מחיר הכבש לדעת המגן אברהם, ולכן י"ב פשיטין הם שני שליש ממחיר כבש (סימן שלד שם).{{ש}}אמנם המגן אברהם התייחס רק לתשלום י"ח פשיטין במקום הקרבן, ששיעור זה משתנה לפי מחיר הכבש, אך במכתב הרבי ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט]) לומד בדעתו שגם תשלום י"ב פשיטין במקום תענית משתנה לפי מחיר הכבש.}}, לכן בזמן שמחיר הכבשים עולה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|אגרות קודש שם. ושם מבואר, שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, שנקבע לפי שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] - מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}. | ||
[[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של הפשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו | [[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של הפשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד{{הערה|שם=אגק|אגרות קודש שם.}}. | ||
שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח. | שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3173.htm אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג].}}. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}. | לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3173.htm אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג].}}. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}. | ||
הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ו[[אגרת התשובה]] בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה{{הערה|1=ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=375&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}. | הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ו[[אגרת התשובה]] בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה{{הערה|1=ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=375&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}. | ||