עריכת הדף "תמונה"

'''תמונה''' הינה תיעוד מצולם של מראה מסויים, באמצעות רישום דפוס ה[[אור]] על גבי רכיב רגיש לאור כמו סרט צילום או חיישן אלקטרוני. באנגלית, מכונה פעולת הצילום בשם "פוטוגרפיה", בתרגום מיוונית: '''פוטו''' - אור, ו'''גרפיה''' - רישום.

המצאת האפשרות הטכנית לצילום, התרחשה בשנת [[תקצ"ט]] במספר מקומות ברחבי העולם בו זמנית.

==בספרות ההלכה==
בספרות ההלכה המוקדמת נידון האם מותר ליצור ציור בדמות אדם בעקבות איסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" שב[[עשרת הדברות]]{{הערה|שמות פרק כ' פסוק ג'}}, כאשר [[הרמב"ם]] פוסק שאסור לצור צורת אדם רק כאשר היא בולטת{{הערה|1=[[היד החזקה]] [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=3&halocha=10&hilite= הלכות עבודה זרה פרק ג' הלכה י']:"אבל אם הייתה הצורה מושקעת או צורה של סמנין כגון הצורות שעל גבי הלוחות והטבליות או צורות שרוקמין באריג הרי אלו מותרות"}}, ואילו [[הראב"ד]] חלק עליו וכתב שגם כאשר הצורה אינה בולטת הדבר אסור{{הערה|חידושי הראב"ד על מסכת עבודה זרה דף מ"ג עמוד א'}}.

להלכה נפסק בשולחן ערוך שצורה שוקעת מותרת{{הערה|יורה דעה סימן קמא סעיף ד'.}}, אך ה[[טורי זהב]] שם חלק עליו וכתב שיש להחמיר כאוסרים.

כאשר הומצאה אפשרות הצילום, התעורר הדיון מחדש, כאשר יש המצדדים להחמיר ולהתנזר מכך אף שמעיקר הדין הדבר מותר{{הערה|בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' סימן נ"ח כתב שיש להחמיר שלא להצטלם בתמונה פוטוגרפית כיון שלדעת הריטב"א הוא איסור גמור, ושומר נפשו ירחק מזה. ומכל שכן שעל פי הקבלה יש טעם להחמיר בזה. ולכן לא יפה עושים התולים צורות ותמונות של צדיקים וקרובי משפחה על הכתלים של חדרי דירתם. וכן כתב ביערות דבש דרוש ב' דף י"ט עמוד ב', שו"ת ישכיל עבדי חלק ב' בקונטרס אחרון חלק יורה דעה סימן י"א, ועוד.}}, ומכל מקום גם הדעות המחמירות כתבו שכאשר לא מדובר על תצלום שבו נראה כל דמות האדם מותר, כגון בצילום חלק העליון של הגוף, או בתצלום פרופיל{{הערה|שאלת יעב"ץ חלק א' סימן ק"ע. שו"ת נהרי אפרסמון חלק יורה דעה סימן קי"ח. שו"ת לבושי מרדכי קמא חלק יורה דעה סימן פ"ו.}}. פוסקים אחרים כמו רבי מאיר שלמה דימר (ה"בית שלמה"), הרב [[משה פיינשטיין]] ו[[הרב עובדיה יוסף]] אף סברו כי תמונה שונה מהציור באמצעות סממנים שהחמירו בו הראב"ד והט"ז, כיוון ודיו הצילום אינו בולט, אלא נחשבת כישרה (ויש אומרים שאף שוקעת) ומותרת{{מקור}}.

בין המצדדים להקל, היו [[הגאון מרוגוצ'וב]]{{הערה|שו"ת צפנת פענח סימן נ"ז.}} והגאון הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]{{הערה|שו"ת שלמת חיים חלק יורה דעה סימן י"ח.}}.

היו שנמנעו גם היות ונוהג הצילום היה חדש ומודרני{{הערה|כך מסופר גם על [[הרד"ץ חן]] שנמנע מלהצטלם, עד שפעם באמצע דין תורה שערך החל להתעמק ולהתבונן בדין, ומיהרו לצלמו במצב זה}}. עם זאת, כשיזם הרבי הריי"צ את ספר התמונות (ראו בפיסקא הבאה) ואחד שלח לרבי שאלות רבות על כך, כשאחת מהם היא שלכאורה אין להכניס לחסידות חב"ד עניין שלא נהגו בו עד היום, ועל כך ענה לו הרבי כי הדבר דומה לסיפור שהיה בעבר בשוחט שלבש ערדליים{{הערה|היה זה בזמן ה[[צמח צדק]], אז נחשב הדבר למודרני גם כן}} ופוטר כיוון שהדבר הראה כי אין ה[[יראת שמים]] שלו שלמה, אך בזמננו גם החסידים הגדולים לובשים ערדליים ואין בכך שום פסול - כך שגם אם עניין הצילום הוא עניין שנמנעו ממנו בעבר, אך כיום אין פסול להשתמש בו{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני במה ששמעתי מספרים שלפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}.

הצמח צדק התנגד לציור פניו{{הערה|שם=צצ 1|1=[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}, ולכן הצייר הגוי שרצה לצייר את דיוקנו הגיע אליו בשבת ורץ לביתו לציירו{{הערה|שם=צצ 2|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}. כך גם גם [[הרבי הרש"ב]] הקפיד כי לא יצולם, וב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] כשיצא כמנהגו ל[[תשליך]] על שפת הנהר הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם אתו וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר אלא עשה תשליך באופן אחר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}. תמונתו היחידה שנמצאת בידנו נעשתה ברשותו כשהיה חשש שיצטרך לברוח מרוסטוב לטורקיה, ולצורך הנפקת הויזה הסכים להצטלם{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}. בנוסף לכך, בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה נוספת שיש המייחסים אותה לאדמו"ר הרש"ב. אך [[הרבי הריי"צ]] לא חשש מכך כלל, ואף שלח לאנשים את תמונתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ב עמוד פ"ו}}. הרבי גם העיד שנהגו רבותינו נשיאנו להשתמש בתמונות{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=478 חלק י"ח עמוד תנ"ח]}}.

===צילום בחול המועד===
{{להשלים}}
ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=491 התוועדות כ' מר-חשון ה'תשד"מ], הרבי התייחס לאיסור שבכך, המובא בפוסקים.

==ספר התמונות==
בשנת [[תרפ"ח]] יצא אדמו"ר הריי"צ מגבולות ברית המועצות, ובכך נפרד למעשה מרוב חסידי חב"ד שנותרו ברוסיה.

בשנת [[תרצ"ג]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהחסידים לשלוח לו את תמונות משפחותיהם, ובשנת [[תש"ט]] פנה שוב אל החסידים באמצעות '[[מחנה ישראל]]' וביקש את תמונות החסידים.

כחלק מהבקשה, התבקשו החסידים גם בנוגע לאופן הצילום, שהתמונות יכללו את כל בני המשפחה ויישלחו בצירוף פירוש שמות האנשים המופיעים בה, וכן שבתמונה תופיע כל קומת הגוף ולא רק פלג הגוף העליון או תצלום פנים.

במענה לאחד החסידים שטען בפני הרבי מה התועלת בכך, השיב הרבי: "כמדומני שאין נצרך ביאור על זה כנראה גם באנשים כערכינו שלא לבד שזה מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועל-אחת-כמה-וכמה בנידון-זה...{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' קנד.}}.
==צלמי הרבי==
לאנשים אלו היתה הזכות לצלם את הרבי, ותמונותיהם מתפרסמות היום במאות עותקים, אתרים, וחוברות.
* [[מרדכי ברון]]
* [[יצחק ברז]]
* [[חיים ברוך הלברשטם]]
* [[פרידריך וישינסקי]]
* [[אלי יונה]]
* [[יוסי מלמד (צלם)]]
* [[לוי יצחק פריידין]]
* [[צבי (הארי) טריינר]]
* [[מישאל ארונסון]]
* [[שמעון רומאני]]

==ראו גם==
*[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]
*[[משיח תמונות ורגעים]]
*[[ציור פני הרב]]

==לקריאה נוספת==
*'''יותר מאלף מילים''', 'הרבי והתמונות' בעקבות פטירתו של ר' [[צבי (הארי) טריינר]], מראשוני הצלמים שצילמו את הרבי,[[כפר חב"ד (שבועון)| שבועון כפר חב"ד]] גליון 1860 עמוד 52

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadlibrary.org/catalog/index.php?catalog=tcatalog ארכיון תמונות שנשלחו לרבי על ידי החסידים]''' באתר ספריית ליובאוויטש

{{הערות שוליים}}