עריכת הדף "תלמוד שטיינזלץ"

{{לעריכה}}
[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]
'''תלמוד שטיינזלץ''' הוא מהדורה של [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] בעריכת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]. התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירוש ה[[רש"י]] וה[[תוספות]], נכללים בו תרגום של התלמוד מ[[ארמית]] ל[[עברית]] בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. הפרויקט זכה לעידודו והכוונתו של [[הרבי]].

==היסטוריה==
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל הרב [[עדין אבן ישראל]] במפעלו המרכזי: תרגום וביאור ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ל[[עברית]], עבודה שארכה כ־50 שנה. 

הרב שטיינזלץ אף התבטא:

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]].

מהדורת שטיינזלץ קיבלה הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[מאיר מאזוז]], הרבי מערלוי, ה"נתיבות שלום" מסלונים, הרב [[זלמן מלמד]], ועוד {{הערה| צילומי הסכמותיהם מופיעים באתר מרכז שטיינזלץ.}} . הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.}} 

תלמוד שטיינזלץ יצא לאור במסגרת [[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים]] אותו הקים הרב שטיינזלץ ב[[תשכ"ו]].

בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: [[אנגלית]], צרפתית, יפנית, קוריאנית ועוד.

===מבנה המהדורה===
המבנה של תלמוד שטיינזלץ נבנה בצורה המותאמת ומקילה לכלל העם, בצורה שהוא מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות, וכן מובא את פירושו של הרב שטיינזלץ בצידו החיצוני של הדף המסביר את הגמרא בצורה עכשווית.

מטרת הפירוש הוא {{ציטוטון|לתת מכשיר בידי הרוצים ללמוד את התלמוד ואינם מסתפקים בלימוד שטחי בלבד – להבין את עולם התלמוד ולהכירו קירבה יתרה, גם אם לא הייתה להם כמעט כל הכנה מוקדמת. פירוש זה כולל, למעשה, בתוכו את רובה המכריע של הספרות הפרשנית של התלמוד, וכל דבר חשוב שצריך ל"עיקר פשוטו" מצא את מקומו בפירוש זה, בצורה זו או אחרת.}} הפרוש מבוסס על תרגום מילולי של כלל המילים הארמיות בתלמוד, פירוט והרחבה של ההקשרים המקוצרים, ורוב פירושי הפשט.

==הפולמוס==
{{לעריכה|פסקה=כן|פרשנות כתובה כעובדה}}
אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד [[חב"ד]], לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.

אותו אדם החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את [[העדה החרדית]] לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי [[העדה החרדית]] ואמרו: {{ציטוטון|אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!}}. בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.

הטענות נגד התלמוד היו: יש בו אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית תפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הסוגיות הקשות שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.
 
התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה {{הערה|יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו  גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?.}}

בשנת [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד".

לאחר שתיקן הרב שטיינזלץ את הבעיות בביאור התלמוד, רבנים רבים הסירו קריאתם לא ללמוד בתלמוד שטיינזלץ, ביניהם היה הרב [[שמואל וואזנר]].

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם בסגנונות שונים משל הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הליטאי ונמחקו הטענות הישנות על הפרויקט של הרב שטיינזלץ.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.kikar.co.il/371147.html מדוע סרבו העדה לחתום נגד תלמוד שטיינזלץ?] באתר כיכר השבת
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48102 הראשל"צ עמאר: פירוש אבן-ישראל - לא לבחורים] {{אינפו}}

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]