עריכת הדף "תיקון חצות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תקון חצות''' הוא סדר מזמורי | '''תקון חצות''' הוא סדר מזמורי תהילים ותפילות שאומרים יהודים יראי שמים המשתתפים בצער ה[[שכינה]] הקדושה בגלותה, בשעת חצות הלילה כנפסק בשולחן ערוך "ראוי לכל ירא שמים שיהא מצטער על צער השכינה". | ||
אצל החסידים, המשתתפים תמיד עם צער השכינה, | אצל החסידים, המשתתפים תמיד עם צער השכינה, תיקון חצות היה ועדיין הינו מנהג נפוץ, אשר נהגו בו כל תלמידי הבעל שם טוב. בזמן ראשית ה[[התנגדות לחסידות]] היתה אמירת תיקון חצות סמל וסימן להשתייכות לתנועת החסידות ועילה לרדיפות אכזריות. | ||
==הכנה לתיקון== | ==הכנה לתיקון== | ||
לפני התקון על האדם להתבונן עמוקות בחטאיו אשר פגם וגרם לגלות ה[[שכינה]] ולהתמרמר עמוקות ולשוב בתשובה על חטאיו כדי שלא יעכבו את גלות השכינה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']] ופרק י'}}. ה[[סבא משפולי]] היה נוהג לנגן לפני התיקון את [[ניגון קול ביער]]. | לפני התקון על האדם להתבונן עמוקות בחטאיו אשר פגם וגרם לגלות ה[[שכינה]] ולהתמרמר עמוקות ולשוב בתשובה על חטאיו כדי שלא יעכבו את גלות השכינה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']] ופרק י'}}. ה[[סבא משפולי]] היה נוהג לנגן לפני התיקון את [[ניגון קול ביער]]. | ||
==זמן אמירת התיקון== | ==זמן אמירת התיקון== | ||
יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה | יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה אלא מחצות הלילה והלאה. בימי בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון גם בחצות היום על פי הוראת האר"י הק'. | ||
בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער ה[[שכינה]] הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א | בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער ה[[שכינה]] הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהילים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}, אך אין אומרים מזמור זה בימים שאין אומרים בהם תחנון.{{הערה|[[היום יום]] כ"ח אדר א'.}} | ||
==לאחר התיקון== | ==לאחר התיקון== | ||
אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את ה[[ניגון ארבע בבות]] בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים." | אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את ה[[ניגון ארבע בבות]] בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים." | ||
| שורה 17: | שורה 15: | ||
הגם שאמירת התיקון נועדה לכל לילה, בדורות האחרונים נתמעטו אומרי התיקון בכל לילה, והוא שייך לעיתים מזומנות בלבד. | הגם שאמירת התיקון נועדה לכל לילה, בדורות האחרונים נתמעטו אומרי התיקון בכל לילה, והוא שייך לעיתים מזומנות בלבד. | ||
חסידים ששאלו אם לנהוג באמירת התיקון, הופנו על ידי [[הרבי]] לדברי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[קונטרס התפילה]]{{הערה|פרק י"א}}: {{הדגשה|ענין ה[[מרירות]] והשפלות.. רק | חסידים ששאלו אם לנהוג באמירת התיקון, הופנו על ידי [[הרבי]] לדברי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[קונטרס התפילה]]{{הערה|פרק י"א}}: {{הדגשה|ענין ה[[מרירות]] והשפלות.. רק לעתים ובעת וזמן המוכשר לזה.. בתיקון חצות.. אבל אין-צריך בכל יום, הגם שבזוהר כתב, שבכל לילה צריכים להיות ממארי דחושבנא.. רז"ל דברו בצדיקים שהם בצלמנו כדמותנו.. אבל שאר בני אדם אינם-צריכים בכל לילה כי-אם לעתים, וגם שיהיה ביחידות דוקא שלא בפני אדם}}. | ||
לגבי רגש ה[[מרירות]] באופן כללי מציין הרבי{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" [[תשמ"ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא. . ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}. ומקשר זאת לדברי [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן המסוגל למרירות בתיקון חצות הוא ב[[ליל שישי]], ואילו כעת הזמן הוא כבר יום השישי לאחר חצות היום, ו"אם-כן פשיטא שהעבודה בזמן זה היא מתוך שמחה דתשובה עילאה". | לגבי רגש ה[[מרירות]] באופן כללי מציין הרבי{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" [[תשמ"ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא. . ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}. ומקשר זאת לדברי [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן המסוגל למרירות בתיקון חצות הוא ב[[ליל שישי]], ואילו כעת הזמן הוא כבר יום השישי לאחר חצות היום, ו"אם-כן פשיטא שהעבודה בזמן זה היא מתוך שמחה דתשובה עילאה". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* '''[ | * '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/piskey/16 פסקי הסידור של אדמו"ר הזקן - תיקון חצות]''' באתר [[ספריית חב"ד - ליובאוויטש (אתר)|ספריית חב"ד - ליובאוויטש]] | ||
* [http://chabad-il.org/hit/hit256.htm#6 יחסנו לעניין אמירת 'תיקון חצות'], מתוך [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] | * [http://chabad-il.org/hit/hit256.htm#6 יחסנו לעניין אמירת 'תיקון חצות'], מתוך [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||