עריכת הדף "תיבת נח"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 6: שורה 6:
==הציווי==
==הציווי==
ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:
ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ|מקור=בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ|מקור=בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.}}


ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב:
ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה|מקור=בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה|מקור=בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.}}


==בנייתה==
==בנייתה==
שורה 15: שורה 14:
[[נח]] בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, בתקווה שבני דורו החוטאים - דור המבול יראו בבנייתה ו[[חזרה בתשובה|יחזרו בתשובה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.}}. את התיבה בנה נח מעצי גופר את העצים הוא שתל וגידל בעצמו במיוחד לצורך כך. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו בה ה[[מים]].
[[נח]] בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, בתקווה שבני דורו החוטאים - דור המבול יראו בבנייתה ו[[חזרה בתשובה|יחזרו בתשובה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.}}. את התיבה בנה נח מעצי גופר את העצים הוא שתל וגידל בעצמו במיוחד לצורך כך. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו בה ה[[מים]].


אורכה של התיבה היה 300 [[אמה]], רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה הייתה כמו ספינה, גגה היה משופע ועולה עד לאמה העליונה שהייתה שטוחה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
אורכה של התיבה היה 300 [[אמה]], רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה משופע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
 
באגרת של מהוריי"צ{{הערה|מתאריך ג' כ"ח מ"ח צ"ט}}, מביא הרבי שאף שהדיעה המקובלת שהתיבה היית מעץ, הנה יש מי שאומר שהיית מזכוכית, שיכולו בני הדור לראות את אלו שבפנים, ועכ"ז לא יכלו לעשות להם דבר{{הערה|וראה הערת המו"ל שם, שבזה מרמז מהוריי"צ לרבי, שהוא כותב ברמזים אף שיצאו מרוסיא.}}.


לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
שורה 23: שורה 20:
[[ה']] ציווה את נח לקחת שתי [[בהמה|בהמות]] (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב [[קרבן|קורבנות]] ולא יגמרו על ידי זה החיות{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.}}.
[[ה']] ציווה את נח לקחת שתי [[בהמה|בהמות]] (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב [[קרבן|קורבנות]] ולא יגמרו על ידי זה החיות{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.}}.


נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהייתה מאירה את התיבה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מאירה את התיבה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.


לפי [[רש"י]] התיבה הייתה שוקעת במים אחת עשרה [[אמה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'}}.
לפי [[רש"י]] התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה [[אמה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'}}.


כאשר התחיל המבול, החלו ברקים, רעמים ורעש עצום בכל הארץ. ה' עשה את זה בשביל להבהיל את אומות העולם ש[[תשובה|ישובו]] אל ה'. אך כל זה לא עזר, ונח ומשפחתו נכנסו לתיבה. החיות שלא נכנסו לתיבה, נעמדו מסביב כדי לשמור שהרשעים לא ישברו את התיבה.
כאשר התחיל המבול, החלו ברקים, רעמים ורעש עצום בכל הארץ. ה' עשה את זה בשביל להבהיל את אומות העולם ש[[תשובה|ישובו]] אל ה'. אך כל זה לא עזר, ונח ומשפחתו נכנסו לתיבה. החיות שלא נכנסו לתיבה, נעמדו מסביב כדי לשמור שהרשעים לא ישברו את התיבה.


כאשר ראו האנשים שמתחיל המבול, באו אל התיבה וצעקו למי שיפתח להם את התיבה שלא ימותו. ונח ענה להם שמאחר ומרדו בה' שלכן הביא עליהם את מי המבול לצורך מיתתם והם לא שמעו אליו במשך זמן בניית התיבה ה' כבר לא יכפר להם. כולם באו לשבור את התיבה, ויצאו אליהם החיות עד שברחו{{הערה|ספר הישר (מדרש), ספר בראשית, פרשת נח, פסוק ד' (י"א).}}.
כאשר ראו האנשים שמתחיל המבול, באו אל התיבה וצעקו למי שיפתח להם את התיבה שלא ימותו. ונח ענה להם שמאחר ומרדו בה' שלכן הביא עליהם את מי המבול לצורך מיתתם והם לא שמעו אליו במשך זמן בניית התיבה ה' כבר לא יכפר להם. כולם באו לשבור את התיבה, ויצאו אליהם החיות עד שברחו{{הערה|ספר הישר (מדרש), ספר בראשית, פרשת נח, פסוק ד' (י"א).}}.
שורה 35: שורה 32:
==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר ה[[בעל-שם-טוב]] שהמילה '''תיבה''' מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות ה[[תפילה]] וה[[תורה]]. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מה[[מבול]] הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה{{הערה|תורה אור פרשת נח ט' א'}}.
על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר ה[[בעל-שם-טוב]] שהמילה '''תיבה''' מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות ה[[תפילה]] וה[[תורה]]. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מה[[מבול]] הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה{{הערה|תורה אור פרשת נח ט' א'}}.
הרבי השווה את התיבה להימצאות בבית מדרשו ב[[770]]. והסביר שאלו ש[[נסיעה לרבי|נסעו אליו]] לחודש תשרי הם כמו בתיבה - קרובים לקדושה ורחוקים מכל ענייני החול ולכן אינם רוצים לעזוב את ה'תיבה' וללכת בחזרה ל[[שליחות]] בעירם.
אך ביאר שיש את הזמן שהאדם צריך להיות סגור בתיבה ("בא אל התיבה"), אך כאשר מגיע הזמן של העבודה בעולם הוא צריך לקחת את הכוחות ששאב בתיבה ולצאת ממנה ("צא מן התיבה") כדי לעשות ל[[ה']] [[דירה בתחתונים]] במשך שאר השנה{{הערה|ראו בשיחה מדר"ח מרחשון תשמ"ט}}.
==ראו גם==
*[[צוהר]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)